{"lots":[{"startPrice":8000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176708/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176708/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176708/003/003.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"printed papal bull \u2013 cum sicut nuper, by pope julius iii (1550-1555). rome: antonio blado, may 29, 1554. latin. \n \n \n a rare document of extraordinary historical importance, maintaining and expanding the ordinances to burn the talmud in italy, and establishing an official censorship body responsible for examining hebrew books. \n \n \n the bull was published about nine months after the public burning of the talmud in campo de' fiori, rome, on the first day of rosh hashanah (1st tishrei), september 9, 1553. it is addressed to church authorities throughout the christian world (patriarchs, archbishops, bishops and local authorities). the bull reinforces the directive to collect and burn all copies of the talmud, and expands the prohibition to any hebrew book \u2013 print or manuscript \u2013 that makes any statement or insinuation against jesus, or contains blasphemy and censure of the christian faith. other hebrew books are declared permitted, providing their content is officially condoned by an authorized church censorship committee. \n \n \n the bull instructs church authorities to inform all jewish communities within their jurisdiction that in four months' time, synagogues, community institutions and private homes were to be thoroughly searched for prohibited books. these offending books will be publicly burned, and their owners severely punished by heavy fines, confiscation of property and the \"utmost corporal punishment\", up to the death penalty, as apostates. it annuls any previous privilege or indulgence in contradiction to it, and permits invoking the secular authorities for enforcement. \n \n \n despite its severity, the bull in fact granted some leniency as opposed to the existing conditions: it forbids molestation of jews for books that do not contain censure of christianity, and determines a regulatory system for the deletion of anti-christian content. in point of fact, the jews of italy were indeed relieved, as the policy did not demand a wholesale burning of the talmud and hebrew books, but only expurgation of passages viewed as blasphemous or otherwise offensive. \n \n \n large woodcut with coat of arms on first page (papal tiara with two crossed keys). \n \n \n \n \n \n [1] folded leaf (3 printed pages). 29.5 cm. good condition. stains and minor defects. open tear to top of first leaf (not affecting text). bound (sewn) in new paper wrapper, with front endpaper. \n \n \n \n \n \n reference: \n \n \n 1. attilio milano, il ghetto di roma, roma: staderini, 1964, p. 64 and fig. 9. \n \n \n 2. shlomo simonsohn, the apostolic see and the jews, documents: 1546-1555, toronto: pontifical institute of mediaeval studies, 1990, pp. 2920-2921. \n \n \n 3. kenneth r. stow, \"the burning of the talmud in 1553\", bibliothèque d\u2019humanisme et renaissance, xxxiv, 3 (1972), pp. 435-459. \n \n \n \n \n \n rare. to the best of our knowledge, this bull has never before been offered at auction.","he":"בולה אפיפיורית מודפסת \u2013 cum sicut nuper, מאת האפיפיור יוליוס השלישי (1550-1555). \n דפוס antonio blado, רומא, 29 במאי 1554. לטינית. \n \n \n מסמך נדיר ובעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן, המהווה המשך והרחבה לגזרת שריפת התלמוד באיטליה, ומתווה את הקמתו של גוף צנזורה רשמי האמון על בדיקת ספרים עבריים. \n \n \n הבולה התפרסמה כתשעה חודשים לאחר השריפה הפומבית של התלמוד בכיכר קמפו די פיורי ברומא, ביום א' של ראש השנה, א' בתשרי שי\"ד (9 בספטמבר 1553), והיא ממוענת אל רשויות הכנסייה ברחבי העולם הנוצרי (פטריארכים, ארכיבישופים, בישופים ובעלי סמכות מקומית). \n \n \n הבולה שבה ומאשרת את ההנחיה לאסוף ולהעלות באש את כל עותקי התלמוד, ומרחיבה את האיסור לכל ספר עברי \u2013 בדפוס או בכתב-יד \u2013 שבו נכתב או נרמז דבר-מה נגד ישו, או שיש בו \"סילופים, דברי כפירה וגידופים\" נגד האמונה הנוצרית. יתר הספרים העבריים מותרים, בתנאי שתוכנם יקבל גושפנקה רשמית מאת ועדת צנזורה כנסייתית מוסמכת. \n \n \n הבולה מורה לרשויות הכנסייה להודיע לכל הקהילות היהודיות שבתחום שיפוטן כי בחלוף ארבעה חודשים ייערכו חיפושים קפדניים בבתי כנסת, מוסדות קהילה ובתים פרטיים, כדי לאתר ספרים אסורים. ספרים פוגעניים אלו יישרפו פומבית, ובעליהם ייענשו בחומרה רבה, \"באופן מוחלט וללא רחמים\", בקנסות כבדים, החרמת רכוש ו\"עונשי הגוף הקשים ביותר\", ואפילו עונש מוות כדין הכופרים. הבולה מבטלת כל פריבילגיה או כתב-חסות קודמים אשר סותרים אותה, ומתירה לפנות לעזרת \"הזרוע החילונית\" (שלטונות המדינה) לשם אכיפת ההוראות. \n \n \n על אף חומרתה, פרסום הבולה היווה למעשה הקלה מסוימת ביחס למצב הקודם: הבולה אוסרת הטרדת יהודים בגין ספרים שאינם כוללים דברים בגנות הנצרות, וקובעת מנגנון בדיקה לצורך מחיקת תכנים אנטי-נוצריים. למעשה, יהודי איטליה אף ראו בה יתרון מסוים, שכן נקבעה בה מדיניות שלא דרשה שריפה גורפת של התלמוד ושל ספרים עבריים אחרים, אלא הסתפקה בהסרתם של קטעים הנחשבים פוגעניים או \"מחללי קודש\" בלבד. \n \n \n שלט אצולה גדול בחיתוך-עץ בעמוד הראשון (טיארה אפיפיורית עם שני מפתחות מוצלבים). \n \n \n \n [1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 29.5 ס\"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרע חסר בראש הדף הראשון (ללא פגיעה בטקסט). כרוך (בתפירה) בתוך מעטפת נייר חדשה, עם דף מגן קדמי. \n \n \n \n ספרות: \n \n \n 1. אטיליו מילאנו, \"גיטו רומא \u2013 תמונות מן העבר\", הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992, עמ' 45-46. \n \n \n 2. שלמה סימונסון, \"הכס הקדוש והיהודים\", הוצאת דביר, תל-אביב, 1994, עמ' 276-277; תמונה מס' 50. \n \n \n 3. kenneth r. stow, \"the burning of the talmud in 1553\", bibliothèque d\u2019humanisme et renaissance, xxxiv, 3 (1972), pp. 435-459. \n \n \n \n \n \n נדיר. למיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות פומביות בעבר."},"estimateMax":30000,"lotNumber":"1","title":{"en":"papal bull of pope julius iii \u2013 rome, 1554 \u2013 burning of the talmud and establishment of official censorship \u2013 rare historical document","he":"בולה מטעם האפיפיור יוליוס השלישי \u2013 רומא, 1554 \u2013 שריפת התלמוד והקמת גוף צנזורה רשמי \u2013 מסמך היסטורי נדיר"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176708/view","tags":["judaica_historicaldocs","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":8000,"soldPrice":28000,"lastUpdate":"2026-02-24T17:07:19.006Z","textCase":"lower","estimate":"$20,000 - $30,000","currency":"USD","id":176708,"estimateMin":20000},{"startPrice":150000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/012/012.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/009/009.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/010/010.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/013/013.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/011/011.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/014/014.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/016/016.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/008/008.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/015/015.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176709/007/007.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"parchment manuscript, ashkenazic-rite siddur, for weekdays, shabbat and festivals \u2013 prayers and piyyutim, with passover haggadah, tractate avot, selected laws and more. [ashkenazic lands, ca. 14th century]. \n \n \n thick volume. ink on thin parchment leaves. neat ashkenazic script (square and semi-cursive, partially vocalized), in several hands. several initial words enlarged and specially decorated. some initial words decorated with frames, with some extending to the margins in geometrical and floral decorations, occasionally including illustrations of mythological beasts. other initial words and lines of text in some places decorated with paint (alternating in black and red ink). \n \n \n illustrations of dragons, mythological beasts and hybrid creatures \u2013 characteristic of medieval manuscripts \u2013 appear next to some initial words. dragons are featured on pp. 4b, 8a, 25a, etc.; hybrid creatures are featured on pp. 13a, 17b, 21b, 39b, etc. large illustrations of a colorful dragon (partially colored in yellow), a hybrid creature and a unicorn (top trimmed) are featured around the initial word of pirkei avot (p. 85a). illustrations of a crouching dragon and a lion (colored yellow) are featured around the initial word of hoshanot (p. 138a). \n \n \n \n \n \n other large and significant decorations include: \n \n \n p. 69a \u2013 two dragons interlocked in the letters of the initial word, colored yellow against a black background. \n \n \n p. 162a \u2013 initial word of piyyut surrounded by round frames and a circular interlace; above it an eagle decoration and beneath two mythological creatures whose tails are designed in a vegetal pattern, with six animals on the sides: a goat, dragon (?), unicorn and a winged hybrid creature \u2013 surrounded by round frames \u2013 and an unframed pair of dragons (all creatures and interlace colored yellow). \n \n \n p. 163a \u2013 contours of initial word of piyyut colored yellow, against a black background, in a round frame surrounded by a decorative vegetal pattern, also colored yellow. a dragon atop the frame is biting the top of the alef-lamed ligature. \n \n \n p. 220a \u2013 initial word of piyyut against a dark red background, surrounded by several round frames decorated in vegetal and geometric patterns. \n \n \n the handwriting and illustrations are characteristic of ashkenazic manuscripts of the 13th-14th centuries (see, for instance, bodleian library ms. michael 627, and the luzzatto machzor \u2013 sotheby's, october 2021). \n \n \n most of the volume was written by the same scribe. various additions were added to the volume later, written by other scribes, and in a more amateurish hand (possibly from a slightly later period; such as evronot, tashbetz, kinot for tishah b'av and more; see below). on pp. 99b, 101b, the name \"moshe\" is indicated by a decoration next to the word, apparently as an allusion to the scribe's name. \n \n \n the text of the siddur belongs to the western branch of the ashkenazic rite (on this rite, see: d. goldschmidt, machzor leyamim noraim, i \u2013 rosh hashanah, jerusalem 1970, preface). in this branch, the piyyutim (such as maarivim and yotzrot) were freely selected by the communities; the present siddur also reflects a unique local selection of piyyutim, including several rare piyyutim (noted below). \n \n \n \n \n \n the manuscript comprises: \n \n \n year-round prayers (weekdays and shabbat), passover haggadah, pirkei avot, high holidays prayers, hoshanot, megillah blessings for purim and \"asher heni\", tziduk hadin, and piyyut series for special torah readings and special days (reshut, yotzer, ofan, zulat and maariv). \n \n \n parts written by hands other than the main scribe: positive interpretation of a dream, yotzer and zulat for chanukah, \"yigdal\", kinot for tishah b'av, evronot, tashbetz and more. marginal glosses and additions in later hands appear in many places. in some places, the additions are written within decorated frames, adding tower-like illustrations in gothic style (pp. 23b, 98b, etc.). \n \n \n ownership inscriptions: \"i, shmuel son of gershon son of [?]\" (p. 265b), \"shmuel son of gershom\" (p. 356b). \n \n \n censorship expurgations in a few places. some places have the deleted text rewritten over the deletion. \n \n \n \n \n \n further information on the content of the siddur and its special piyyutim: \n \n \n in the text of al chet for yom kippur (appearing twice, on pp. 124b-126a and pp. 129b-131a), the confession for \"pelilut\" (judgment) is replaced by \"pitzat peh\" (opening of the mouth), and in the first text, the confession for \"kashyut oref\" (stiffness of the neck) is replaced by \"kefitzat yad\" (clenching of the hand). \n \n \n on p. 149b, the order of hoshanot for sukkot and hoshana rabba is written in another hand. this order of hoshana rabba is not known from any other source. on the same page is a rare elokeichem piyyut for simchat torah, also unknown from any other source, by r. shlomo son of r. yitzchak, beginning \"elokeichem shochen shechakim\". \n \n \n leaves 162-219: piyyutim for special shabbatot \u2013 shabbat bereshit (including nishmat piyyut \"mi eder vahod\"), shabbat rosh chodesh, shabbatot between the four parashiot, shabbatot of the omer period and the three weeks preceding 9th of av (including \"ezor na kenaot\", which has not been printed), shabbat nachamu, shabbat shuvah, shabbat chol hamoed sukkot, shabbat coinciding with a circumcision, shabbat of a wedding (including several piyyutim that have not been printed; on p. 211a, added in the margin in another hand, a piyyut for shabbat of a wedding \"michtam leshadeha kamigdalot\"), and more. \n \n \n leaves 220-252: maariv piyyutim for the nights of pesach, shavuot, rosh hashanah (for first night: \"kise ori veyishi\"; for second night: \"ashrei haam yodei teruah lefatoto\"), sukkot and shemini atzeret (\"erchomcha hashem chizki\" and afterwards \"shemini ototav\"). \n \n \n leaves 253-265: piyyutim for simchat torah, blessings for betrothal and marriage, \"av harachamim\", and laws of eruvei chatzerot (in another hand). \n \n \n leaves 266-272: evronot, in another hand \u2013 beginning with cycle 268, comprising years 5074-5092 (1313-1332), presumably written during one of those years. \n \n \n pp. 272b-273a contain a rare piyyut written in another hand (apart from the present manuscript, we were able to locate it only in vatican ms. 326 and hamburg ms. 239), for the shabbat before tishah b'av, by r. yechiel son of r. yaakov of eisenach, beginning \"yom matza katzar\". \n \n \n p. 273b contains a rare piyyut written in another hand (apart from the present manuscript, we were able to locate it only in hamburg ms. 239), for shabbat chukat, \"by r. shmuel --- who was killed ---\", beginning \"or yeshurun bnei yeshurun\". the author is r. shmuel devlin, cantor of erfurt, who was martyred in erfurt. this piyyut was customarily recited in erfurt; see: minhagei erfurt, sinai, xlvi, p. 267. \n \n \n pp. 274b-285b, 294a-312a \u2013 in another hand (ashkenazic cursive script, in two columns): tashbetz by r. shimshon son of tzadok. at the end: \"tashbetz of the maharam is concluded\". afterwards, in the same hand: sefer hayirah by r. yonah gerondi (pp. 286a-292b); and selections from maharam (pp. 312a-325b). \n \n \n pp. 326a-356b: kinot for tishah b'av, in another hand. the final piyyut is incomplete. \n \n \n \n \n \n 356 parchment leaves. collation: i-xiii8, xiv3, xv-xix8, xx2, xxi4, xxii-xxix8, xxx2, xxxi-xxxiii8, xxxiv9, xxxv8, xxxvi5, xxxvii-xxxviii8, xxxix4, xl-xlvii8, xlviii7 (lacking last leaf of final gathering). parchment ruled and dotted for neatness of writing and straightening of lines. size of leaves: 18x23 cm. varying condition of leaves. significant defects to some leaves in first nine gatherings, tears and open tears, affecting text and illustrations. first three leaves of first gathering lacking, replaced with three parchment leaves at a later date. parchment replacement to several leaves, with replacement of affected text in several places. most other leaves of volume in fair-good condition. stains, including dark stains. wear and creases. tears to several leaves. stitches and parchment repairs to several leaves throughout volume. text affected in several places. fading or erasure of ink in some places, including to some illustrations. margins trimmed, affecting decorated catchwords as well as some illustrations and decorations at tops of pages. on several leaves, a few marginal glosses and additions affected. early leather binding, with metal corners and remains of metal clasps. various defects to binding. \n \n \n \n \n \n the manuscript is currently in zurich, switzerland, and will be available for preview by appointment through kedem\u2019s office.","he":"כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז, לימות החול, לשבתות ולמועדים \u2013 תפילות הקבע והפיוטים, עם הגדה של פסח, מסכת אבות, ליקוטי הלכות ועוד. [אשכנז, המאה ה-14 בקירוב]. \n \n \n כרך עבה. דיו על דפי קלף דקים. כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ובינונית, מנוקדת בחלקה), ממספר כותבים. מספר תיבות פתיחה נכתבו בהגדלה ובעיטורים מיוחדים. חלק מתיבות הפתיחה מעוטרות במסגרות, אשר בחלקן מתפשטות לשוליים בעיטורים גיאומטריים ופרחוניים, לעתים בתוספת איורי חיות מיתולוגיות. תיבות פתיחה אחרות ושורות-טקסט בחלק מהמקומות מעוטרות בצבע (כתיבה בדיו שחורה ובדיו אדומה לסירוגין). \n \n \n איורי דרקונים, חיות מיתולוגיות ויצורי כלאיים \u2013 האופייניים לכתבי-יד מימי הביניים \u2013 מופיעים ליד כמה מתיבות הפתיחה: דרקונים מופיעים בדפים 4ב, 8א, 25א, ועוד; יצורי כלאיים מופיעים בדפים 13א, 17ב, 21ב, 39ב, ועוד. איורים גדולים של דרקון צבעוני (צבוע חלקית בצהוב), של יצור כלאיים ושל חד-קרן (חלקו העליון קצוץ) מופיעים סביב תיבת הפתיחה \"משה\" בראש פרקי אבות (דף 85א). איורי דרקון שפוף ואריה (צבועים צהוב) מופיעים סביב תיבת הפתיחה \"הושע\", בתחילת ההושענות (דף 138א). \n \n \n \n \n \n עיטורים מיוחדים וגדולים נוספים: \n \n \n דף 69א \u2013 שני דרקונים משולבים באותיות תיבת הפתיחה \"הא\" (הא לחמא עניא), צבועים בצבע צהוב על רקע שחור. \n \n \n דף 162א \u2013 תיבת הפתיחה \"מי\" (בפיוט לנשמת לשבת בראשית ולחג השבועות, \"מי אדר והוד עליו הועלם\") מוקפת מסגרות מעגליות ומקלעת (interlace) עגולה; מעליה מופיע עיטור עיט, תחתיה שני יצורים מיתיים אשר זנבותיהם מעוצבים בדגם צמחי, ומשני צדדיה שישה בעלי חיים שונים: תיש, דרקון (?), חד-קרן ויצור כלאיים מכונף \u2013 מוקפים מסגרות עגולות \u2013 וצמד דרקונים המופיעים ללא מסגרת (כל בעלי החיים והמקלעת צבועים צהוב). \n \n \n דף 163א \u2013 קווי המתאר של תיבת הפתיחה \"א-ל\" (בפיוט יוצר לשבת בראשית, \"א-ל נישא ארנן בהתעלסה\") צבועים צהוב ומופיעים על רקע שחור, בתוך מסגרת עגולה המוקפת עיטור בדגם צמחי, צבוע אף הוא בצהוב. על גבי המסגרת מופיע דרקון הנועץ שיניו ב\"דגל\" של האות למ\"ד בראש הליגטורה \"אל\". \n \n \n דף 220א \u2013 תיבת הפתיחה \"ליל\" (בפיוט מעריב לפסח, \"ליל שימורים אותו אל חצה\") מופיעה על גבי רקע אדום כהה ומוקפת כמה מסגרות מעגליות המעוטרות בדגמים צמחיים וגיאומטריים. \n \n \n הכתיבה והאיורים אופייניים לכתבי-יד אשכנזיים במאות ה-13 וה-14 (ראו למשל: 627 bodleian library ms. michael ו\"מחזור לוצאטו\" \u2013 סותבי'ס, אוקטובר 2021). \n \n \n מרבית הכרך נכתב בידי כותב אחד. בהמשך נוספו לכרך חלקים עם הוספות שונות מכותבים אחרים, ובכתיבה עממית יותר (אולי מתקופה מעט יותר מאוחרת; כגון העברונות, ספר התשב\"ץ, הקינות לתשעה באב ועוד, ראו להלן). בדפים 99ב, 101ב, מסומן השם \"משה\" בעיטור לצד המילה, כפי הנראה כרמז לשמו של הסופר. \n \n \n נוסח הסידור שייך לענף מנהג אשכנז המערבי (ראו אודות מנהג זה: ד' גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, כרך א \u2013 ראש השנה, ירושלים תש\"ל, במבוא). בענף זה נהגו הקהילות חופש לעצמן בבחירת הפיוטים (כגון המעריבים או היוצרות). גם הסידור שלפנינו משקף מבחר מקומי ייחודי של פיוטים, הכולל גם מספר פיוטים נדירים (כפי שיצויין להלן). \n \n \n \n \n \n בכתב-היד מופיעים: \n \n \n תפילות הקבע לכל השנה (ימי חול ושבת), הגדה של פסח, פרקי אבות, תפילות הקבע לימים נוראים, הושענות, סדר קריאת מגילה לפורים ופיוט 'אשר הניא', צידוק הדין, וקבצי פיוטים לפרשיות מיוחדות ולמועדי השנה (רשויות, פיוטי 'יוצר', 'אופן', 'זולת', ו'מעריבים'). \n \n \n בכתיבות השונות מזו של הכותב המרכזי מופיעים בין היתר: הטבת חלום, יוצר וזולת לחנוכה, פיוט 'יגדל', קינות לתשעה באב, עברונות, ספר התשב\"ץ, ועוד. הגהות והוספות בכתיבות מאוחרות במקומות רבים בשולי הדפים. במספר מקומות נכתבו ההוספות בתוך מסגרות מעוטרות ובתוספת איורים דמויי מגדלים בסגנון גותי (דפים 23ב, 98ב, ועוד). \n \n \n רישומי בעלות: \"אני שמואל בר גרשון בר[?] ז\"ל\" (דף 265ב), \"שמואל בן גרשום זצ\"ל\" (דף 356ב). \n \n \n מחיקות צנזורה במקומות בודדים. בחלק מהמקומות על המחיקה נכתב מחדש הטקסט שנמחק. \n \n \n \n \n \n עוד על תוכן הסידור ועל הפיוטים המיוחדים שבו: \n \n \n ב\"על חטא\" ליום כיפור, המופיע פעמיים (בדפים 124ב-126א ובדפים 129ב-131א) \u2013 במקום \"בפלילות\" הנוסח הוא \"בפיצת פה\". במופע הראשון, במקום \"בקשיות עורף\" הנוסח הוא \"בקפיצת יד\". \n \n \n בדף 149ב נכתב, בכתיבה שונה, סדר ההושענות לימי סוכות ולהושענא רבה: \"אילו סימני ההושענות לידע באיזה יום אומ' זו או זו\". סדר זה להושענא רבה לא ידוע לנו ממקור אחר. בהמשך העמוד פיוט \"אלקיכם\" נדיר, שגם הוא לא ידוע לנו ממקור אחר, ובראשו כתוב: \"לשמחת תורה, מר' שלמה בר' יצחק זל\"ע\", והוא מתחיל: \"אלקיכם שוכן שחקים בכלי זמרה\". \n \n \n בדפים 162-219 מופיעים פיוטי שבתות מיוחדות \u2013 שבת בראשית (כולל הפיוט לנשמת \"מי אדר והוד\"), שבת ראש חודש, שבתות הפסקה, שבתות ספירת העומר ובין המצרים (כולל הפיוט \"אזור נא קנאות\" שלא הגיע לדפוס), שבת נחמו, שבת שובה, שבת חול המועד סוכות, שבת ברית מילה, שבת נישואין (כולל מספר פיוטים שלא הגיעו לדפוס; בדף 211א נוסף בגיליון, בכתיבה שונה, פיוט לשבת נישואין \"מכתם לשדיה כמגדלות\"), ועוד. \n \n \n בדפים 220-252 מופיעים פיוטי מעריב ללילי פסח, שבועות, ראש השנה (לליל ראשון: \"כסא אורי וישעי\", לליל שני: \"אשרי העם יודעי תרועה לפתותו\"), סוכות ושמיני עצרת (\"ארחמך ה' חזקי\" ואחר כך \"שמיני אותותיו\"). \n \n \n בדפים 253-265 מופיעים פיוטי שמחת תורה, ברכות אירוסין ונישואין, תפילת \"אב הרחמים\", ו\"דין עירובי חצרות\" (בכתיבה שונה). \n \n \n בדפים 266-272 נכללו עברונות, בכתיבה שונה \u2013 החל במחזור רס\"ח שכולל את השנים ה'ע\"ד-ה'צ\"ב (1313-1332), וכפי הנראה נכתב באחת השנים הללו. \n \n \n בדפים 272ב-273א נכתב בכתיבה שונה פיוט נדיר (מלבד כתב-היד שלפנינו, מצאנו שהוא מופיע רק בכתב-יד וטיקן 326 ובכתב-יד המבורג 239), בראשו כתוב: \"ליוצר המאורות, זה הפיוט יסד הח\"ר יחיא'[ל] ב\"ר יעקב מאיזנכא [eisenach] לשבת קודם ט' באב\", והוא מתחיל: \"יום מצע קצר ונבוכדנאצר עלה לעיר מבצר\". \n \n \n בדף 273ב נכתב בכתיבה שונה פיוט נדיר (מלבד כתב-היד שלפנינו, מצאנו אותו רק בכתב-יד המבורג 239), בראשו כתוב: \"לשבת חוקת, מן הרב ר' שמואל --- הנהרג ---\", והוא מתחיל: \"אור ישורון בני ישורון\". המחבר הוא רבי שמואל הנקרא דוולין חזן מארפורט, שנהרג על קידוש השם בארפורט, ושם נהגו לאומרו (ראו: מנהגי ארפורט, סיני, כרך מו, עמ' רסז). \n \n \n בדפים 274ב-285ב, 294א-312א מופיעים בכתיבה שונה (אשכנזית רהוטה, בשני טורים) ספר התשב\"ץ לר' שמשון בן צדוק, ובסופו: \"נשלם התשבץ מהרמנ\"ע [=מהר\"ם נ\"ע]\", אחריו מופיע באותה כתיבה ספר היראה לר' יונה גירונדי (דפים 286א-292ב), ובהמשך \"הליקוטין של מהרמנ\"ע\" (דפים 312א-325ב). \n \n \n בדפים 326א-356ב קינות לתשעה באב, בכתיבה שונה (הפיוט האחרון לא שלם). \n \n \n \n \n \n 356 דפי קלף. הרכב הקונטרסים: א-יג8, יד3, טו-יט8, כ2, כא4, כב-כט8, ל2, לא-לג8, לד9, לה8, לו5, לז-לח8, לט4, מ-מז8, מח7 (חסר דף אחרון בקונטרס האחרון). שרטוט וניקוב על הקלף לעיצוב הכתיבה ויישור השורות. גודל הדפים: 23x18 ס\"מ. מצב משתנה בין הדפים. בתשעת הקונטרסים הראשונים, בחלק מהדפים פגמים קשים, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ופגיעות באיורים. שלושת הדפים הראשונים של הקונטרס הראשון חסרים והושלמו בשלושה דפי קלף מתקופה מאוחרת יותר. השלמות בהדבקת קלף במספר דפים, עם השלמה של הטקסט שנפגע במספר מקומות. רוב דפי הכרך האחרים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וקמטים. קרעים במספר דפים. תפירות והדבקות קלף לשיקום במספר דפים לאורך הכרך. פגיעות בטקסט במספר מקומות. דהייה או מחיקת דיו בחלק מהמקומות, וכן דהייה או מחיקת דיו בחלק מהאיורים. שולי הדפים נחתכו ונפגעו שומרי הקונטרסים המעוטרים וכן נפגעו כמה מן האיורים והעיטורים שבראשי העמודים. במספר דפים נפגעו מעט הגהות או הוספות שנכתבו בשוליים. כריכת עור עתיקה, עם פינות מתכת ושרידי אבזמים ממתכת. פגמים שונים בכריכה. \n \n \n \n \n \n כתב-היד נמצא בציריך, שווייץ, ויהיה זמין לתצוגה בתיאום מראש דרך משרדי קדם."},"estimateMax":500000,"lotNumber":"2","title":{"en":"decorated parchment manuscript \u2013 ashkenazic-rite siddur \u2013 with passover haggadah, tractate avot and other selections \u2013 rare piyyutim \u2013 ashkenazic lands, 14th century","he":"כתב-יד מעוטר על קלף \u2013 סידור כמנהג אשכנז \u2013 עם הגדה של פסח, מסכת אבות וליקוטים נוספים \u2013 פיוטים נדירים \u2013 אשכנז, המאה ה-14"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176709/view","tags":["judaica_letters","judaica_hagadot","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":150000,"soldPrice":380000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.894Z","textCase":"lower","estimate":"$300,000 - $500,000","currency":"USD","id":176709,"estimateMin":300000},{"startPrice":50000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/008/008.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/009/009.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/010/010.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176710/001/001.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"decorated parchment manuscript, bechinat olam by r. yedaiah hapenini bedersi (of beziers), and other works. [provence, southern france, 14th/15th century]. \n \n \n pocket-size volume. brown ink on thin parchment leaves. color decorations. sephardic semi-cursive script, in several hands. in the first half of the volume, initial words are in square script, with decorations colored red, green, blue and brown, in frames stylized as lacework or filigree, in delicate quill work. some frames extend into the margins with geometric and vegetal patterns. \n \n \n the volume mainly comprises poetic-ethical works of provençal torah scholars, from the circles associated with r. yedaiah hapenini bedersi, and other works of a similar character by others. \n \n \n the volume is written in two hands. the first is a neat and artistic hand, featuring the abovementioned decorations. most of the second half of the volume is written in another hand. the second scribe's hand begins at p. 69b. nevertheless, the second half of the volume also alternates with the handwriting of the first scribe. in addition, the first nine leaves are lacking in the original scribe's hand, and are replaced with parchment leaves handwritten by another scribe (approximately contemporaneous with the original writing). \n \n \n \n \n \n the volume comprises: \n \n \n leaves 1-46: bechinat olam by r. yedaiah hapenini bedersi. \n \n \n leaves 47-55: bakashat hamemin by r. yedaiah hapenini bedersi. colophon at end: \"each word of this prayer begins with [the letter] mem. i authored it, the least of my tribe, yedaiah hapenini son of r. avraham bedersi, to pray to the source of good\u2026 and when my noble father saw the beauty of the prayer\u2026 he hurried to compose a response\u2026\". \n \n \n leaves 55-66: kaarat kesef by r. yehosef ezovi (teacher of r. avraham bedersi, father of r. yedaiah hapenini). colophon at end: \"the ethical poem is concluded, made by r. yosef ezovi for his son on his wedding day\u2026 and they are 130 stanzas, corresponding to the weight of the silver plate [kaarat kesef]\u2026\". \n \n \n leaves 67-74: elef alfin, prayer by r. avraham bedersi (father of r. yedaiah hapenini; davidson, thesaurus of mediaeval hebrew poetry, i, alef 4645). a prayer composed of a thousand words, each beginning with the letter alef. \n \n \n leaves 74-78: batei hanefesh, prayer for yom kippur by r. yedaiah hapenini bedersi (\"lecha keili\", davidson, ibid., iii, lamed 800). \n \n \n leaves 79-86: sections of machberot immanuel by immanuel of rome (from sections 9 and 26). \n \n \n leaves 86-98: musar haskel, ethical poem by r. hai gaon (copying incomplete). \n \n \n leaves 99-108: \"aamir et hashem\", prayer by r. yosef son of sheshet ibn latimi (see: dov yarden, kinot by r. yosef son of sheshet ibn latimi, sefer zikaron leharav yitzchak nisim, v, jerusalem 1985, pp. 185 ff. [hebrew]). a prayer composed of a thousand words, each beginning with the letter alef (davidson, ibid., i, alef 20). \n \n \n leaves 109-114: various poems by r. shmuel hanagid, r. avraham ibn ezra, r. david kimchi and others. \n \n \n leaves 115-128: laws of shechitah and terefot. \n \n \n leaves 129-130: poem by r. yehosef haezovi in praise of kaarat kesef (\"nefesh kenoh musar\", davidson, ibid., iii, nun 463). \n \n \n notes in ashkenazic script (ca. 19th century) in several places. \n \n \n \n \n \n [130] parchment leaves. 9 cm. overall good condition. stains, including dark stains. fading of ink and peeling of letters in several places. creases and defects to first leaves, affecting text. late islamic leather binding (with inscribed shamsa medallion to front and back of binding), repaired and rebound. \n \n \n \n \n \n provenance: collection of dr. felix guggenheim. recorded in guggenheim's notes from the 1940s, and likely purchased by him in germany before 1938, when he immigrated to the united states through switzerland with his judaica collection. guggenheim lent this manuscript to the jewish book council, for exhibition at the jewish book month event in los angeles on november 15, 1948; and a 1948 record documents that the book was insured for $500. the manuscript was owned by the guggenheim family continuously since its purchase by felix guggenheim. \n \n \n see: mark funke, the rare book collection of dr. felix guggenheim, pp. 6-9.","he":"כתב-יד מעוטר על קלף, בחינת עולם לרבי ידעיה הפניני הבדרשי, וחיבורים נוספים. [פרובנס, דרום-צרפת, המאה ה-14/15]. \n \n \n כרך בפורמט כיס. דיו בצבע חום, על דפי קלף דקים. עיטורים בצבע. כתיבה ספרדית בינונית, ממספר כותבים. בחציו הראשון של הכרך נכתבו תיבות הפתיחה בכתיבה מרובעת, עם עיטורים בצבע (באדום, ירוק, כחול וחום), במסגרות דמויות תחרה או פיליגרן, בעבודת ציפורן עדינה. לעתים מתפשטות המסגרות לשוליים ולצדדים בעיטורים בדגמים גיאומטריים וצמחיים. \n \n \n הכרך כולל בעיקר יצירות פיוטיות-מוסריות של חכמי פרובנס, מחוגו וסביבתו של רבי ידעיה הפניני הבדרשי, ויצירות בעלות אופי דומה מאת חכמים אחרים. \n \n \n הכרך נכתב בידי שני כותבים. הכתיבה הראשונה נאה ואמנותית ומעוטרת בקישוטים הנזכרים לעיל. מרבית חציו השני של הכרך נכתב בידי סופר שני. ההחלפה בין הסופרים נעשתה בדף 69ב. עם זאת, גם בחציו השני של הכרך מופיעה לסירוגין כתיבתו של הסופר הראשון. בנוסף, תשעת הדפים הראשונים חסרים בכתיבתו של הסופר המקורי, והושלמו בדפי קלף בכתיבת סופר אחר (קרוב לתקופת הכתיבה המקורית). \n \n \n \n \n \n הכרך כולל: \n \n \n דפים 1-46: 'בחינת עולם', לרבי ידעיה הפניני הבדרשי. \n \n \n דפים 47-55: 'בקשת הממי\"ן', לרבי ידעיה הפניני הבדרשי (כל אחת ממילות הבקשה מתחילה באות מ'). קולופון בסוף: \"זאת הבקשה תחלת כל מלותיה מם חברתיה אני הדל באלפי ידעיה הפניני ב\"ר אברהם בדרשי להתפלל לאשר ממנו הטוב... והחכם הנכבד אבי אדוני ז\"ל בראותו תפארת הבקשה... מהר למצוא וכה אמר...\". \n \n \n דפים 55-66: 'קערת כסף', לרבי יהוסף האזובי (רבו של רבי אברהם בדרשי, אביו של רבי ידעיה הפניני). קולופון בסוף: \"תמה שירת המוסר עשאה ר' יוסף האזובי לבנו ביום חתונתו... והם מאה ושלשים בתים במשקל קערת כסף...\". \n \n \n דפים 67-74: 'אלף אלפין', בקשה מאת רבי אברהם הבדרשי (אביו של רבי ידעיה הפניני; אוצר השירה והפיוט א, א 4645). בקשה בת אלף מילים שכולן מתחילות באות א'. \n \n \n דפים 74-78: 'בתי הנפש', בקשה ליום כיפור מאת רבי ידעיה הפניני הבדרשי (מתחילה: \"לך א-לי בגלגלי זבולי\"; אוצר השירה והפיוט ג, ל, 800). \n \n \n דפים 79-86: קטעים מ'מחברות עמנואל' לעמנואל הרומי (מתוך המחברת התשיעית ומתוך מחברת עשרים ושש). \n \n \n דפים 86-98: 'מוסר השכל', שיר מוסר מאת רב האי גאון (ההעתקה איננה שלמה). \n \n \n דפים 99-108: 'אאמיר את יי' אותותיו אפרשה', תפילה מאת רבי יוסף בן ששת אבן לטימי (אודותיו ראו: דב ירדן, קינות רבי יוסף בן ששת אבן לטימי, ספר זכרון להרב יצחק נסים ה, ירושלים תשמ\"ה, עמ' קפה ואילך). תפילה בת אלף מילים שכולן מתחילות באות א' (אוצר השירה והפיוט א, א 20). \n \n \n דפים 109-114: בתים וחרוזים שונים מאת רבי שמואל הנגיד, רבי אברהם אבן עזרא, רד\"ק, ועוד. \n \n \n דפים 115-128: הלכות שחיטה וטריפות. \n \n \n דפים 129-130: \"בתים שחבר המשורר האזובי ר' יהוסף ז\"ל להפליג על שבח הקערה ובעבור שלא מצאתים כתובים על ההעתק שכתבתי כתבתים הנה\" (מתחיל: \"נפש קנה מוסר ובין שואלת\"; אוצר השירה והפיוט ג, נ 463). \n \n \n הערות בכתיבה אשכנזית (מהמאה ה-19 בקירוב) במספר מקומות. \n \n \n \n \n \n [130] דפי קלף. 9 ס\"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. דהיית דיו ואותיות מתקלפות במספר מקומות. קמטים ופגמים בדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור איסלאמית, מאוחרת (עם הטבעה של מדליון şemse בחזית הכריכה ובגבה), שוקמה ונכרכה מחדש. \n \n \n \n \n \n מקור: אוסף ד\"ר פליקס גוגנהיים (felix guggenheim). מופיע ברישומיו של גוגנהיים משנות ה-40 וסביר שנרכש על ידו בגרמניה לפני 1938, אז היגר לארה\"ב דרך שווייץ עם אוסף היודאיקה שלו. גוגנהיים השאיל את כתב-היד לאירוע חודש הספר היהודי בלוס אנג'לס של \"המועצה למען הספר היהודי באמריקה\", ב-15 בנובמבר 1948, שם הוצג בתערוכה; על כתב-היד מופיע רישום ביטוח משנת 1948 על סך 500 דולר. כתב-היד היה בבעלות רציפה של משפחת גוגנהיים מאז רכישתו על ידי פליקס גוגנהיים. \n \n \n ראו: mark funke, the rare book collection of dr. felix guggenheim, עמ' 6-9."},"estimateMax":100000,"lotNumber":"3","title":{"en":"decorated parchment manuscript \u2013 bechinat olam by rabbi yedaiah hapenini, and other works \u2013 provence, 14th/15th century","he":"כתב-יד מעוטר על קלף \u2013 בחינת עולם לרבי ידעיה הפניני, וחיבורים נוספים \u2013 פרובנס, המאה ה-14/15"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176710/view","tags":["judaica_letters","judaica_books","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":50000,"soldPrice":80000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.897Z","textCase":"lower","estimate":"$80,000 - $100,000","currency":"USD","id":176710,"estimateMin":80000},{"startPrice":40000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/033/033.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/032/032.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/034/034.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/035/035.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/036/036.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/037/037.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/038/038.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/039/039.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/040/040.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/041/041.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/042/042.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/044/044.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/045/045.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/046/046.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/047/047.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/048/048.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/049/049.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/050/050.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/051/051.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/052/052.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176711/043/043.jpg"],"documents":{"Paint Layer Analysis Report":"https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/docs/547/176711/uploaded_1770891630854/Paint_Layer_Analysis_Report.pdf"},"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"handwritten and hand-illuminated esther scroll. [northern italy, first half of the 17th century]. \n \n \n ink and color paint on parchment. \n \n \n esther scroll written in italian stam script, on ten parchment sheets sewn together, 33 columns of text, 12-15 lines per column. an exceptionally long scroll (approx. 5.5 meters), richly illuminated throughout with hand-painted illustrations in red, orange, ochre, green, purple and blue, as well as silver and gold, especially prominent in the figures' garments. \n \n \n the scroll's decorative layout, with the upper third devoted to narrative illustrations in rectangular frames and the lower two-thirds containing the text and vegetal-decorated frames, accords with design practices known from italian esther scrolls of the first half of the 17th century; paleographically, the letterforms likewise correspond to those found in italian esther scrolls of the period. \n \n \n \n \n \n illustrations \n \n \n all text columns are enclosed within orange rectangular frames and rectangular panels decorated with a repeating vegetal motif in several variations. at the top of each column appears a miniature narrative illustration (33 illustrations in total), each with a rectangular crimson frame along its lower edge. \n \n \n the thirty-three illustrations above the text columns depict episodes from the esther narrative, as well as events drawn from midrashic literature. they are arranged in chronological sequence, generally corresponding to the text below. the illustrations depict central scenes in detail (some include two scenes simultaneously) and portray the protagonists of the megillah \u2013 king ahasuerus, vashti, haman, esther and mordechai, as well as eunuchs, servants, soldiers and additional figures \u2013 clad in a mixture of renaissance and oriental dress, with emphasis on elaborate textile ornamentation. \n \n \n architectural settings shown in scenes outside the royal palace are rendered in renaissance style, with some elements in an oriental idiom. while the figures display a certain schematic quality reflecting the folk character of the artist, many scenes nevertheless demonstrate the artist's effort and ability to maintain perspective and volume, balanced proportions between figures and space, and particular attention to interior design, including wall decorations, columns, tiled floors and furniture. \n \n \n \n \n \n the subjects of the illustrations are as follows: \n \n \n \u2022 the ministers of the provinces assemble before ahasuerus (damaged). \n \n \n \u2022 the feast of king ahasuerus. \n \n \n \u2022 the king with several of his eunuchs. \n \n \n \u2022 vashti's feast and the arrival of the king's eunuchs. \n \n \n \u2022 the king and his eunuchs. \n \n \n \u2022 the beheading of vashti. \n \n \n \u2022 king ahasuerus (holding a scroll) with several eunuchs. \n \n \n \u2022 esther is brought to the king's palace; the king extends his hand toward her. \n \n \n \u2022 mordechai stands at the king's gate; to his right are bigthan and teresh. \n \n \n \u2022 king ahasuerus gives his ring to haman. \n \n \n \u2022 the scribes write the decree. \n \n \n \u2022 mordechai at the king's gate, clothed in sackcloth and ashes. \n \n \n \u2022 hathach brings the decree to esther. \n \n \n \u2022 jews gather at esther's command, \"go, assemble all the jews who are present in shushan and fast on my behalf\u2026\" (?); esther looks out from a window. \n \n \n \u2022 king ahasuerus extends the golden scepter to esther. \n \n \n \u2022 a messenger of ahasuerus hastens to summon haman (?); at left, a figure holding a missive. \n \n \n \u2022 the king's sleep is disturbed, his servants read before him from the book of records. \n \n \n \u2022 haman stands in the outside court of the king's palace, the king's attendants announce this to him. \n \n \n \u2022 the king in his chamber, seated on the throne, instructs haman to clothe mordechai in royal raiment. \n \n \n \u2022 haman leads mordechai on horseback. \n \n \n \u2022 the king and haman at esther's second feast (esther points her finger toward haman). \n \n \n \u2022 haman kneels before esther, pleading for his life; king ahasuerus stands beside her. \n \n \n \u2022 esther and mordechai stand beside the king, the king holds his scepter and extends his ring to mordechai; in the background: the hanging of haman. \n \n \n \u2022 at right \u2013 inside the palace \u2013 two of the king's scribes write scrolls; at left \u2013 outside the palace \u2013 the couriers ride on horseback. \n \n \n \u2022 one of the couriers rides on horseback and blows a horn (shofar), galloping across a bridge leading to a city; in the background, figures, a dog and buildings. \n \n \n \u2022 mordechai in royal raiment. \n \n \n \u2022 the jews \"lay hands\" on those who sought their harm, with arrows and spears. \n \n \n \u2022 the ten sons of haman hanging from a beam. \n \n \n \u2022 esther and mordechai stand before king ahasuerus. \n \n \n \u2022 a celebratory feast with five figures seated around a table. \n \n \n \u2022 jews dancing at a ball with a mandolin player, three wear \"medico della peste\" masks with long beaks. \n \n \n \u2022 women at a ball with a violinist. \n \n \n \u2022 a scene apparently depicting purim night in a synagogue, at center are children holding purim rattles. \n \n \n \n \n \n parallels: scrolls by moshe ben avraham pescarolo \n \n \n the narrative character and abundance of the illustrations in the present scroll constituted an innovation in the first half of the 17th century. until that time, illustrations in esther scrolls had served as decoration alone, without reference to the narrative of the purim story related in the text. \n \n \n the earliest known esther scrolls decorated with narrative scenes are the three scrolls created by scribe-illuminator moshe ben avraham pescarolo in ferrara, italy, during the second decade of the 17th century. the earliest of these, dated 1616, is kept in the collection of the national library of israel, jerusalem (ms. heb. 4° 197/89; facsimile published by turnowsky, tel aviv, 1997). another scroll, dated 1618, is kept in the collection of the john rylands library, manchester (hebrew ms 22). a third scroll (undated), formerly in the gross family collection, tel aviv (081.012.036), is now kept in the jay schottenstein collection, usa. all three feature a colophon signed by the artist. \n \n \n the general artistic layout of the present scroll closely recalls that of pescarolo's scrolls, although there are many differences in spatial design, the character of the figures and the decorative motifs surrounding the text columns. there are also significant differences in the subjects depicted: certain themes appear both in pescarolo's scrolls and in the present scroll, though rendered differently (e.g. the feast of ahasuerus, vashti's feast, vashti's beheading, mordechai in sackcloth and ashes, the book of records brought before the king, haman leading mordechai on horseback, and others), while other subjects appear in the present scroll but not at all in pescarolo's works (e.g. esther's arrival at the king's palace, mordechai standing at the king's gate with bigthan and teresh, the king extending his ring to mordechai, the jews striking their enemies, and others). \n \n \n since the present scroll is neither signed nor dated, and despite the similarities between the scrolls, it is difficult to determine with certainty whether its creator was indeed familiar with or influenced by pescarolo's works. alternatively, it is possible that both artists were independently influenced by a common source and by an artistic scheme common in their time. \n \n \n \n \n \n height: 25-25.5 cm. length of scroll: 554 cm. overall good condition. tears, some extensive, and missing pieces at beginning of first parchment sheet and at end of last sheet, professionally restored. additional tears, stains, creases and wear, with severe damage to text of first two columns and damage to illustrations at beginning of first sheet, with restoration and textual infill. sheets re-sewn together. housed in new leather case with velvet lining. \n \n \n enclosed is an expert report on the composition of the pigments and paint layers, prepared by michael maggen, former head of paper conservation at the israel museum. \n \n \n \n \n \n reference: \n \n \n \u2022 chaya benjamin, the stieglitz collection: masterpieces of jewish art, jerusalem: the israel museum, 1987, pp. 258-259. \n \n \n \u2022 dagmara budzioch, \"italian origins of the decorated scrolls of esther\", kwartalnik historii żydów, 1 (2016), pp. 35-49. \n \n \n \u2022 mendel metzger, \"the john rylands megillah and some other illustrated megilloth of the xvth to xviith centuries\", bulletin of the john rylands library, 45/1 (1962), pp. 148-184. \n \n \n \u2022 florence soulam, \"unveiling the secrets of the scrolls of moshe pescarolo, scribe and artist: an analysis of pescarolo's scrolls in the historical context of italy in the early 17th century\", unpublished phd dissertation, supervised by shalom sabar, jerusalem: the hebrew university, 2006 (hebrew, with english summary). \n \n \n \n \n \n our thanks to prof. shalom sabar for his assistance in preparing this description.","he":"מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד. [צפון איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17]. \n \n \n דיו וצבע על קלף. \n \n \n מגילת אסתר כתובה בכתב סת\"ם איטלקי, על גבי 10 יריעות קלף התפורות זו לזו, 33 עמודות טקסט, 12-15 שורות בכל עמודה. מגילה ארוכה במיוחד (כ-5.5 מטרים), מאוירת לכל אורכה באיורים צבעוניים המצוירים ביד בצבעי אדום, כתום, אוכרה, ירוק, סגול וכחול וכן בכסף ובזהב, הבולטים במיוחד בעיטור מלבושיהן של הדמויות. \n \n \n המערך העיצובי של המגילה, בו השליש העליון מוקדש לאיורים נרטיביים במסגרות מלבניות ושני השלישים התחתונים מוקדשים לטקסט ולמסגרות המעוטרות בדגמים צמחיים, תואם לפרקטיקות עיצוביות המוכרות ממגילות איטלקיות מהמחצית הראשונה של המאה ה-17; גם מבחינה פליאוגרפית, צורת האותיות תואמת לזו המופיעה במגילות אסתר איטלקיות מהמאה ה-17. \n \n \n \n \n \n האיורים \n \n \n כל עמודות הטקסט תחומות במסגרות מלבניות בצבע כתום ובפאנלים מלבניים המעוטרים בדגם צמחי החוזר בוואריאציות שונות. בראש כל עמודה מופיע איור נרטיבי מיניאטורי (סה\"כ 33 איורים), ובשוליו התחתונים של כל איור מופיעה מסגרת ארגמנית מלבנית. \n \n \n שלושים ושלושה האיורים שמעל לעמודות הטקסט מאזכרים אפיזודות מסיפור המגילה וכן אירועים המופיעים במדרשים, ומופיעים בסדר כרונולוגי, בדרך כלל בהתאמה לטקסט הכתוב מתחת. האיורים מתארים בהרחבה סצנות מרכזיות (חלק מהאיורים מציגים שתי סצנות במקביל) ואת גיבורי המגילה \u2013 המלך אחשוורוש, ושתי, המן, אסתר ומרדכי, וכן סריסים, משרתים, חיילים ודמויות נוספות \u2013 עוטים שעטנז של לבוש רנסנסי ואוריינטלי, עם דגש על עיטורי טקסטיל משוכללים. \n \n \n גם הבניינים המופיעים ברקע הסצנות המתרחשות מחוץ לארמון המלך מעוצבים על פי הדגם הרנסנסי, ומקצתם בסגנון אוריינטלי. על אף שבתיאורי הדמויות ניכרת סכמתיות מסוימת ובא בהם לידי ביטוי טבעו העממי של האומן, במרבית הסצנות ניכרים גם ניסיונו ויכולתו לשמור על פרספקטיבה ועל נפח, על פרופורציות מאוזנות בין הדמויות והחלל, ועל יחס מיוחד לעיצוב הפנים: עיטורי הקירות, העמודים, המרצפות והרהיטים. \n \n \n \n \n \n נושאיהם של האיורים הינם כדלקמן: \n \n \n \u2022 שרי המדינות מתכנסים אצל אחשוורוש (פגום). \n \n \n \u2022 משתה המלך אחשוורוש. \n \n \n \u2022 המלך וכמה מסריסיו. \n \n \n \u2022 משתה ושתי ובואם של סריסי המלך. \n \n \n \u2022 המלך וסריסיו. \n \n \n \u2022 עריפת ראשה של ושתי. \n \n \n \u2022 המלך אחשוורוש (אוחז בידו מגילה) וכמה מסריסיו. \n \n \n \u2022 אסתר מובאת אל ארמון המלך, ידו של המלך מושטת כלפיה. \n \n \n \u2022 מרדכי עומד בשער המלך, לימינו בגתן ותרש. \n \n \n \u2022 המלך אחשוורוש נותן את טבעתו להמן. \n \n \n \u2022 הסופרים כותבים את כתב הדת. \n \n \n \u2022 מרדכי בשער המלך לבוש שק ואפר. \n \n \n \u2022 התך מביא לאסתר את כתב הדת. \n \n \n \u2022 יהודים מתכנסים לפי ציוויה של אסתר \"לך כנוס\" (?); אסתר משקיפה מן החלון. \n \n \n \u2022 המלך אחשוורוש מושיט לאסתר את שרביט הזהב. \n \n \n \u2022 שליח אחשוורוש ממהר לקרוא להמן (?); משמאל דמות ובידה אגרת. \n \n \n \u2022 שנתו של המלך נודדת, משרתיו קוראים לפניו בספר הזיכרונות. \n \n \n \u2022 המן עומד בחצר המלך החיצונה, נערי המלך מודיעים על כך לאדונם. \n \n \n \u2022 המלך בחדרו, יושב על הכס, מורה להמן להלביש את מרדכי בבגדי מלכות. \n \n \n \u2022 המן מוליך את מרדכי על הסוס. \n \n \n \u2022 המלך והמן במשתה אסתר השני (אסתר מפנה אצבעה כלפי המן). \n \n \n \u2022 המן כורע לפני אסתר ומבקש על נפשו, לצדה המלך אחשוורוש. \n \n \n \u2022 אסתר ומרדכי לצד המלך, המלך אוחז בשרביטו ומושיט למרדכי את טבעתו; ברקע: תלייתו של המן. \n \n \n \u2022 מימין \u2013 בתוך הארמון \u2013 שניים מסופרי המלך כותבים ספרים, משמאל \u2013 מחוץ לארמון \u2013 הרצים רוכבים על סוסיהם. \n \n \n \u2022 אחד הרצים רוכב על סוס ותוקע בקרן (שופר), חוצה בדהרה גשר המוביל לעיר, ברקע, אנשים, כלב ובניינים. \n \n \n \u2022 מרדכי בלבוש מלכות. \n \n \n \u2022 היהודים \"שולחים יד\" במבקשי רעתם בחיצים וברמחים. \n \n \n \u2022 עשרת בני המן תלויים על גבי קורה. \n \n \n \u2022 אסתר ומרדכי ניצבים בפני המלך אחשוורוש. \n \n \n \u2022 משתה-שמחה בהשתתפות חמש דמויות היושבות סביב שולחן. \n \n \n \u2022 יהודים רוקדים בנשף עם נגן מנדולינה, שלושה מהם עוטים מסכות \"medico della peste\" בעלות אף ארוך. \n \n \n \u2022 נשים בנשף עם נגן כינור. \n \n \n \u2022 סצנה המתארת, כנראה, ליל פורים בבית הכנסת בהשתתפות קהל, במרכז נראים ילדים אוחזים רעשנים. \n \n \n \n \n \n מקבילות: מגילות משה בן אברהם פשקרול (pescarolo) \n \n \n מצד טבעם הנרטיבי של האיורים ושפעתם במגילה זו, הרי שבמחצית הראשונה של המאה ה-17 היה יחס זה לסיפור המגילה בגדר חידוש, שכן עד לאותה עת שימשו איורי מגילות אסתר כקישוט בלבד, מבלי כל התייחסות להתרחשות הנרטיבית. \n \n \n המגילות הידועות המוקדמות ביותר המעוטרות בסצנות נרטיביות הנן שלוש המגילות אשר יצר הסופר-מאייר משה בן אברהם פשקרול בפירארה, איטליה, בעשור השני של המאה ה-17. המוקדמת שבהן, המתוארכת לשנת 1616, נמצאת באוסף הספרייה הלאומית בירושלים (ms. heb. 4° 197/89) ובשנת 1997 פורסמה פקסימיליה שלה בהוצאת טורנובסקי, תל אביב; מגילה נוספת, מתוארכת לשנת 1618, נמצאת בספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר (hebrew ms 22); ומגילה שלישית (אינה מתוארכת), לפנים באוסף משפחת גרוס, תל אביב (081.012.036), נמצאת כיום באוסף ג'יי שוטנשטיין בארה\"ב. בשלושתן מופיע קולופון בו חתם האומן בשמו. \n \n \n המערך האמנותי הכללי של המגילה שלפנינו מזכיר מאוד את זה המופיע במגילותיו של פשקרול, אם כי ניכרים הבדלים רבים באופן עיצוב החלל, באופי עיצובן של הדמויות ובעיטורים המופיעים סביב עמודות הטקסט. גם מבחינת נושאיהם של האיורים קיימים הבדלים רבים בין המגילה שלפנינו למגילותיו של פשקרול: נושאים מסוימים חוזרים, אמנם, במגילות פשקרול ובמגילה שלפנינו, אך מתוארים בצורה שונה (למשל: משתה אחשוורוש, משתה ושתי, עריפת ראשה של ושתי, מרדכי לבוש שק ואפר וקורע את בגדיו, ספר הזיכרונות מובא למלך, המן מוליך את מרדכי על הסוס, ועוד), ואילו נושאים אחרים מופיעים במגילה שלפנינו, אך אינם מופיעים כלל במגילות פשקרול (למשל: בואה של אסתר אל ארמון המלך, מרדכי עומד בשער המלך כשלצידו בגתן ותרש, המלך מושיט את טבעתו למרדכי, היהודים מכים באויביהם, ועוד). \n \n \n כיוון שהמגילה שלפנינו אינה חתומה ואינה מתוארכת, ועל אף קווי הדמיון בין המגילות, קשה לקבוע בוודאות האם יוצר המגילה שלפנינו אמנם הכיר את מגילותיו של משה פשקרול או הושפע מהן. ייתכן גם, לחלופין, כי שני היוצרים הושפעו בנפרד ממקור משותף וממערך אמנותי אשר היה מקובל בתקופתם. \n \n \n \n \n \n גובה: 25-25.5 ס\"מ, אורך המגילה: 554 ס\"מ. מצב כללי טוב. קרעים, חלקם ארוכים, ופיסות חסרות בתחילת היריעה הראשונה ובסוף היריעה האחרונה, משוקמים שיקום מקצועי. קרעים, כתמים, קמטים ובלאי, עם פגיעות חמורות בטקסט בשתי העמודות הראשונות ופגיעות באיורים שבתחילת היריעה הראשונה, עם שיקום והשלמות של הטקסט. תפירה חדשה של היריעות אלו לאלו. נתונה בנרתיק עור חדש עם בטנת קטיפה. \n \n \n מצורף דו\"ח מומחה על הרכב הפיגמנטים ושכבות הצבע, שנערך בידי מיכאל מגן, לשעבר ראש תחום שימור נייר במוזיאון ישראל. \n \n \n \n \n \n ספרות: \n \n \n \u2022 chaya benjamin, the stieglitz collection: masterpieces of jewish art, jerusalem: the israel museum, 1987, pp. 258-259. \n \n \n \u2022 dagmara budzioch, \"italian origins of the decorated scrolls of esther\", kwartalnik historii żydów, 1 (2016), pp. 35-49. \n \n \n \u2022 mendel metzger, \"the john rylands megillah and some other illustrated megilloth of the xvth to xviith centuries\", bulletin of the john rylands library, 45/1 (1962), pp. 148-184. \n \n \n \u2022 florence soulam, \"unveiling the secrets of the scrolls of moshe pescarolo, scribe and artist: an analysis of pescarolo's scrolls in the historical context of italy in the early 17th century\", unpublished phd dissertation, supervised by shalom sabar, jerusalem: the hebrew university, .2006 (hebrew, with english summary) \n \n \n \n \n \n תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור הפריט."},"estimateMax":100000,"lotNumber":"4","title":{"en":"early and important esther scroll \u2013 italy, first half of the 17th century \u2013 in the style of scrolls by moshe ben avraham pescarolo","he":"מגילת אסתר מוקדמת וחשובה \u2013 איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17 \u2013 בסגנון מגילותיו של משה בן אברהם פשקרול"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176711/view","tags":["judaica_ritualarticles","judaica_letters","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":40000,"soldPrice":75000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.899Z","textCase":"lower","estimate":"$80,000 - $100,000","currency":"USD","id":176711,"estimateMin":80000},{"startPrice":50000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/010/010.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176712/004/004.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"esther scroll with engraved decoration by shalom italia (salomo d'italia). [amsterdam, the netherlands, ca. 1641-1650]. \n \n \n engraving, ink and color on parchment. \n \n \n esther scroll, written in sephardic stam script, on three parchment sheets sewn together, 18 circular engraved frames (six frames per sheet), 19 columns of text, 22-25 lines per column. the 16th frame contains two columns of text: names of the ten sons of haman in one column, aligned to the right, and an additional text column to the left. remnants of hand-coloring are visible, mainly along the lower margins and in some of the vegetal ornaments between the frames, in green and red, with some traces of blue and yellow. \n \n \n \n \n \n decorations \n \n \n the scroll is decorated throughout with high-quality engravings, whose principal motifs include vegetal ornament and animals. owing to these motifs, this type of esther scroll is known as the \"lion, lamb, and bear\" type (another designation for this group is the roundel type). each parchment sheet, as noted, contains six empty circular frames (for the text), surrounded by dense repeating ornaments, which include three large animals \u2013 lion, lamb and bear \u2013 positioned at the top of each frame, as well as vases with large, lush floral bouquets set atop architectural columns, additional vegetal motifs, and a variety of animals integrated among the ornaments: birds, rabbits, lion heads, fish (?), dragonflies, bees and snails. \n \n \n in addition, at the bottom of each circular engraved frame appears a rectangular miniature depicting a narrative scene from the esther story, enclosed within a baroque-style ornamental frame (one scene \u2013 haman leading mordechai on horseback \u2013 appears twice, in columns 11 and 13). \n \n \n at the beginning of the first parchment sheet \u2013 preceding the text frames \u2013 appears an initial ornament featuring a symmetrical chain of birds, scrolling foliage and two pomegranates, alongside a figure of an upright monkey standing on the back of a large cat, holding a sword resting on his thigh in one hand and, in the other, a tall pole bearing a flag with the artist's engraved signature: \"[by] shalom [i]talia\" (the letters alef and lamed appear as a ligature). \n \n \n \n \n \n the artist and his oeuvre \n \n \n shalom ben mordechai italia (salomo d'italia \u2013 of italy; born 1618/19, died after 1664) is regarded as one of the most important and prolific jewish artists active in europe in the 17th century. as his name indicates, he was born in italy, in the city of mantua, and apparently arrived in amsterdam in 1641 or shortly before. his full name is known from his signature on a hand-illustrated esther scroll he produced in 1644, signed \"shalom son of r. mordechai d'italia\". \n \n \n italia was an engraver, and because he habitually signed his works it is possible to reconstruct his rich oeuvre. in an article by mordechai narkiss devoted to italia's art (1956), 18 works are listed, including six types of engraved esther scrolls, an engraved ketubah, ten single-sheet engravings (portraits, biblical illustrations and others), and a hand-illustrated esther scroll. the present scroll is no. 3 in narkiss' list and is classified as one of italia's earliest works. in addition to the works documented by narkiss, several further works by italia have come to light over the years, including another type of esther scroll (known as the butterfly type) and several hand-illustrated esther scrolls attributed to him. \n \n \n \n \n \n parallels \n \n \n only six or seven additional copies of this type of esther scroll are known, most of them in public collections: jewish museum, amsterdam (m000432); cologne city museum (kölnisches stadtmuseum, rml 2); library of geneva (ms heb. 4); israel museum, jerusalem (182/60); a private collection in zurich; a copy sold at christie's, amsterdam, june 19, 1991, lot 477 (possibly identical with the zurich private collection copy); and a copy sold at sotheby's, new york, november 24, 2009, lot 168. \n \n \n the jewish museum, amsterdam, dates its scroll to 1650. the library of geneva copy was the subject of a dedicated article by justine isserles, in which all known copies of this scroll type were documented (see bibliography). the present copy has not previously been studied or published. \n \n \n the present copy is very similar, in terms of script style (and the arrangement of the column of the ten sons of haman), to the scroll in the jewish museum, amsterdam, and to the scroll sold at christie's amsterdam in 1991; it is therefore highly likely that all three were written by the same scribe. \n \n \n \n \n \n height: 12-12.5 cm. length of scroll: 176.5 cm. overall good condition. creases and minor tears to margins, professionally restored. dark stains and wear to beginning of first parchment sheet; tears in this area, with minor loss to opening ornament. seams joining sheets somewhat loose. stains and creases to end of final sheet (formerly sewn to a roller). variation in parchment height of third sheet. housed in new leather-covered case. \n \n \n \n \n \n reference: \n \n \n \u2022 sharon assaf and emily d. bilski, the triumph of identity: salom italia's esther scrolls and the dutch golden age, amsterdam: joods historisch museum, menasseh ben israel instituut, 2011. \n \n \n \u2022 justine isserles, \"the particular case of an engraved esther scroll attributed to shalom italia\", from cairo to amsterdam: hebrew scrolls from the 11th to the 18th centuries, eds. e. abate and j. isserles, henoch, 43/1 (2021), pp. 229-254. \n \n \n \u2022 mordechai narkiss, \"yeẓurato shel shalom ben rabbi mordechai italia (1619-1655?)\" [the oeuvre of the jewish engraver salom italia (1619-1655?)], tarbiẓ, 25 (1956), pp. 441-451; tarbiẓ, 26 (1956), pp. 87-101, with english summary, pp. v-viii. \n \n \n \u2022 shalom sabar, \"a new discovery: the earliest illustrated esther scroll by shalom italia\", ars judaica, 8, 2012.","he":"מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים מעשה ידי שלום איטליה (שלום מאיטליה). [אמשטרדם, הולנד, 1641-1650 בקירוב]. \n \n \n תחריט, דיו וצבע על קלף. \n \n \n מגילת אסתר כתובה בכתב סת\"ם ספרדי, על גבי 3 יריעות קלף התפורות זו לזו, 18 מסגרות-תחריט עגולות (שש מסגרות בכל יריעה) ובהן 19 עמודות טקסט, 22-25 שורות בכל עמודה. במסגרת ה-16 נכתבו שתי עמודות טקסט: שמות עשרת בני המן בעמודה אחת, צמודה לימין, ולצידם עמודת-טקסט נוספת, צמודה לשמאל. שרידי צביעה ידנית ניכרים בעיקר בשוליים התחתונים ובחלק מהעיטורים הצמחיים הממוקמים בין המסגרות, בצבעי ירוק ואדום ומעט כחול וצהוב. \n \n \n \n \n \n העיטורים \n \n \n המגילה מעוטרת לכל אורכה בתחריטים איכותיים אשר בין נושאיהם העיקריים מוטיבים צמחיים ובעלי חיים, הודות להם זכה סוג זה של מגילות לכינוי \"אריה, כבש ודוב\" (lion, lamb, and bear type; שם אחר שניתן לסוג זה הוא מגילת ה\"מעגלים\" \u2013 roundel type). בכל יריעת-קלף מופיעות, כאמור, שש מסגרות עגולות וריקות (עבור הטקסט), מוקפות עיטורים צפופים בדגם חוזר. העיטורים כוללים שלושה בעלי חיים גדולים \u2013 אריה, כבש ודוב \u2013 הממוקמים בראש כל מסגרת, וכן כדים עם זרי פרחים גדולים ועשירים הניצבים בראשי עמודים אדריכליים, מוטיבים צמחיים נוספים ומגוון בעלי חיים המשולבים בין העיטורים השונים \u2013 ציפורים, ארנבות, ראשי-אריות, דגים (?), שפיריות, דבורים וחלזונות. \n \n \n נוסף עליהם, בשוליים התחתונים של כל מסגרת-תחריט עגולה משולבת מיניאטורה מלבנית ובה סצנה נרטיבית המתארת את אירועי המגילה, מוקפת מסגרת מעוטרת בסגנון בארוקי (אחת הסצנות \u2013 המן מוליך את מרדכי על הסוס \u2013 מופיעה פעמיים, בעמודות ה-11 וה-13). \n \n \n בתחילת היריעה הראשונה \u2013 לפני מסגרות הטקסט \u2013 מופיע עיטור-פתיחה ובו שרשרת סימטרית של עופות, שריגים ושני רימונים, ולצידם דמות של קוף זקוף, ניצב על גבו של חתול גדול, אוחז בידו האחת בחרב המונחת על ירכו ובידו השנייה בתורן גבוה עליו מתנוסס דגל עם חתימת האומן (בתחריט): \"[ע\"י] שלום [אי]טאליאה\" (האותיות אל\"ף ולמ\"ד מופיעות כליגטורה \u2013 צירוף אותיות). \n \n \n \n \n \n האומן ויצירתו \n \n \n שלום בן מרדכי איטליה (\"מאיטליה\", נולד 1618/19, נפטר לאחר 1664) נחשב לאחד האמנים היהודיים החשובים והפוריים שפעלו באירופה במאה ה-17. כפי שמעיד עליו שמו, מוצאו באיטליה, בעיר מנטובה, וכפי הנראה הגיע לאמשטרדם בשנת 1641 או מעט לפני כן. שמו המלא ידוע הודות לחתימתו על מגילת אסתר מצוירת ביד אשר יצר בשנת ה'ת\"ד (1644), עליה הוא חותם \"שלום בכמר מרדכי מאיטאליאה\". \n \n \n איטליה היה חרט-אומן, והודות לעובדה שנהג לחתום על עבודותיו ניתן להתחקות אחר גוף היצירה העשיר שהותיר אחריו. במאמר שהקדיש מרדכי נרקיס ליצירתו (1956) מוזכרות 18 יצירות של איטליה, בהן שישה סוגים של מגילות אסתר מעוטרות בתחריטים, כתובּה מעוטרת בתחריט, עשרה דפים בודדים (דיוקנאות, איורים תנ\"כיים ועוד), ומגילת אסתר מעוטרת ביד. המגילה שלפנינו הינה מס' 3 ברשימתו של נרקיס ומסווגת כאחת מיצירותיו המוקדמות. נוסף על היצירות שתועדו בידי נרקיס, נתגלו במהלך השנים כמה עבודות נוספות של איטליה, בהן סוג נוסף של מגילות אסתר (המכונה butterfly type) וכמה מגילות מעוטרות ביד המיוחסות לו. \n \n \n \n \n \n מקבילות \n \n \n מסוג זה של מגילות אסתר ידועים אך שישה או שבעה עותקים נוספים, רובם נמצאים באוספים ציבוריים: המוזיאון היהודי באמשטרדם (m000432); המוזיאון העירוני של קלן (kölnische stadtmuseum; rml 2); ספריית ז'נבה (ms heb. 4); מוזיאון ישראל, ירושלים (182/60); אוסף פרטי, ציריך; עותק אשר נמכר בכריסטי'ס, אמשטרדם, 19 ביוני 1991, פריט 477 (ייתכן כי זו המגילה שנמצאת באוסף פרטי בציריך); ועותק אשר נמכר בסותבי'ס, ניו יורק, 24 בנובמבר 2009, פריט 168. \n \n \n המוזיאון היהודי באמשטרדם מתארך את המגילה שלו לשנת 1650. לעותק אשר בספריית ז'נבה הקדישה ג'וסטין איסרלש מאמר מיוחד בו היא תיעדה גם את כל העותקים הידועים ממגילה זו (ראו ביבליוגרפיה). העותק שלפנינו טרם נחקר או פורסם. \n \n \n המגילה שלפנינו דומה מאוד מבחינת צורת הכתב (והסידור של עמודת עשרת בני המן) למגילה שבמוזיאון היהודי באמשטרדם ולמגילה שנמכרה בכריסטי'ס אמשטרדם בשנת 1991, וקרוב לוודאי כי שלוש המגילות נכתבו בידי אותו סופר. \n \n \n \n \n \n גובה: 12-12.5 ס\"מ, אורך המגילה: 176.5 ס\"מ. מצב כללי טוב. קמטים וקרעים קלים בשוליים \u2013 משוקמים שיקום מקצועי. כתמים כהים ובלאי בתחילת היריעה הראשונה; קרעים בתחילת היריעה הראשונה, עם פיסה חסרה מעיטור הפתיחה. חיבורי היריעות אלו לאלו רופפים. כתמים וקמטים בסוף היריעה האחרונה (הייתה תפורה בעבר לידית). שינויים בגובה הקלף ביריעה השלישית. נתונה בנרתיק חדש מחופה עור. \n \n \n \n \n \n ספרות: \n \n \n \u2022 sharon assaf and emily d. bilski, the triumph of identity: salom italia's esther scrolls and the dutch golden age, amsterdam: joods historisch museum, menasseh ben israel instituut, 2011. \n \n \n \u2022 justine isserles, \"the particular case of an engraved esther scroll attributed to shalom italia\", from cairo to amsterdam: hebrew scrolls from the 11th to the 18th centuries, eds. e. abate and j. isserles, henoch, 43/1 (2021), pp. 229-254. \n \n \n \u2022 mordechai narkiss, \"yeẓurato shel shalom ben rabbi mordechai italia (1619-1655?)\" [the oeuvre of the jewish engraver salom italia (1619-1655?)], tarbiẓ, 25 (1956), pp. 441-451; tarbiẓ, 26 (1956), pp. 87-101, with english summary, pp. v-viii. \n \n \n \u2022 shalom sabar, \"a new discovery: the earliest illustrated esther scroll by shalom italia\", ars judaica, 8, 2012."},"estimateMax":100000,"lotNumber":"5","title":{"en":"engraved esther scroll by shalom italia \u2013 amsterdam, ca. 1641-1650","he":"מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים מאת שלום איטליה \u2013 אמשטרדם, 1641-1650 בקירוב"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176712/view","tags":["judaica_ritualarticles","art_lithography","judaica_all","art_all","art","judaica"],"directSalePrice":50000,"soldPrice":75000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.902Z","textCase":"lower","estimate":"$80,000 - $100,000","currency":"USD","id":176712,"estimateMin":80000},{"startPrice":50000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/011/011.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/008/008.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/009/009.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/010/010.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176713/006/006.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"esther scroll with engraved decoration. [italy, probably venice, mid-18th century \u2013 ca. 1750]. \n \n \n engraving, ink and color on parchment; turned wooden roller. \n \n \n \"hamelech\" esther scroll (most columns begin with the word \"hamelech\"), in italian stam script, on five parchment sheets sewn together, 20 engraved frames (four frames per sheet), 19 columns of text, 22 lines per column (final frame blank). high-quality hand-coloring from the time of printing, in tones of red and orange, yellow, purple, green and blue. additional inscriptions appear in medallions at the heads of columns 11, 13 and 14 (on third and fourth sheets): \"mordechai\", \"purim\", \"shad-dai\" (erased inscription in the medallion above column 12). \n \n \n \n \n \n decorations and artistic sources \n \n \n a large and impressive scroll, decorated throughout with high-quality engravings, in a symmetrical architectural scheme incorporating birds and vegetal ornament. each text column is set within an arched structure supported by two columns, surmounted by a balustrade and crowned with medallions adorned with rich vegetal motifs and with vases of flowers and fruit in two alternating designs. \n \n \n at the tops of the medallions appear alternately a crowned double-headed eagle or a peacock; flanking each medallion, on both sides, are pairs of turkeys, roosters, parrots and hoopoes. at the bottom of each column, between the column bases, is a rectangular miniature depicting a narrative scene from the esther story. an additional vegetal border was added in hand-drawn color along the lower margins, above the engraved frame. \n \n \n the artistic program of this scroll strikingly corresponds with that of the esther scrolls engraved by francesco griselini in venice in the 1740s: the architectural elements, bird motifs and vegetal decorations are closely similar \u2013 at times virtually identical \u2013 in both design and high artistic quality, to the extent that one wonders whether the present scroll is not by griselini himsel. \n \n \n furthermore, the size of the engraved plates and the size of the narrative miniatures (printed from separate plates) are identical to those used in griselini's scrolls. nevertheless, subtle differences distinguish the present scroll, most notably in the narrative scenes along the lower margins: although the artist clearly used griselini's narrative compositions as a basis, he enriched them by adding details, increasing the number of figures and animals, and by emphasizing and elaborating the architectural settings and floor tiles. \n \n \n finally, it should be noted that in griselini's scrolls his engraved signature appears at the bottom of the plate, whereas the plates of the present scroll are entirely unsigned. \n \n \n \n \n \n francesco griselini (1717-1787) was an engraver best known for the engravings he produced for esther scrolls in the 1740s, as well as for several engraved maps and for engravings made for bibles and prayer books printed in venice in the 1750s. \n \n \n \n \n \n parallels \n \n \n the center for jewish art (cja) documents several esther scrolls of this type, studied by dagmar budzioch and designated \"griselini-related esther scrolls\". \n \n \n copies are held, in berlin state library (hamilton 235); jewish museum, new york (f 3840); jewish museum london (c1973.4.2.5); museum of jewish art and history (mahj), paris (d.98.04.074.cl); israel museum, jerusalem (ms 182/041); and in several other collections. \n \n \n \n \n \n height: 27 cm. length of scroll: 241.5 cm. overall good condition. stains, creases and small tears at beginning of first parchment sheet. several tears along sheets, professionally restored. old longitudinal tear along entire third sheet, professionally restored. small holes at beginning of first sheet, apparently from a former tie cord sewn there. slight fading of ink and color. sheets re-sewn together. sewn at end to new wooden roller. roller height: 55 cm. housed in new leather-covered box with velvet lining.","he":"מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים. [איטליה, כנראה ונציה, אמצע המאה ה-18 \u2013 1750 בקירוב]. \n \n \n תחריט, דיו וצבע על קלף; עץ חרוט. \n \n \n מגילת אסתר \"המלך\" (מרבית העמודות פותחות בתיבה \"המלך\"), כתובה בכתב סת\"ם איטלקי, על גבי 5 יריעות קלף התפורות זו לזו, 20 מסגרות-תחריט (ארבע מסגרות-תחריט בכל יריעה) ובהן 19 עמודות טקסט, 22 שורות בכל עמודה (המסגרת האחרונה ריקה). צביעה ידנית איכותית מתקופת ההדפסה, בגוני אדום וכתום, צהוב, סגול, ירוק וכחול. כתובות נוספות במדליונים שבראשי העמודות ה-11, ה-13 וה-14 (ביריעות השלישית והרביעית): \"מרדכי\", \"פורים\", \"ש-די\" (כיתוב מחוק במדליון שבראש העמודה ה-12). \n \n \n \n \n \n העיטורים ומקורותיהם \n \n \n מגילה גדולה ומרשימה המעוטרת לכל אורכה בתחריטים איכותיים, בדגם אדריכלי סימטרי בו משולבים עיטורי עופות ועיטורים צמחיים. כל עמודת טקסט נתונה בתוך מבנה מקושת בעל שני עמודים, שמעליו מעקה ובראשו מדליונים המעוטרים בדגמים צמחיים עשירים ובאגרטלים עם פרחים ופירות בשני דגמים שונים. \n \n \n בראשי המדליונים מופיעים לסירוגין עיט דו-ראשי נושא כתר או טווס; משמאל ומימין לכל מדליון מופיעים צמדים של תרנגולי הודו, תרנגולים, תוכים ודוכיפתים. בתחתית כל עמודה, בין בסיסי העמודים, משולבת מיניאטורה מלבנית ובה סצנה נרטיבית המתארת את אירועי המגילה. בשוליים התחתונים \u2013 מעל המסגרת העשויה בתחריט \u2013 נוספה מסגרת נוספת, בדגם צמחי, מצוירת ביד. \n \n \n המערך האמנותי של מגילה זו תואם להפליא לזה אשר מופיע במגילות שיצר החרט פרנצ'סקו גריזליני בוונציה בשנות ה-40 של המאה ה-18: כל הפרטים האדריכליים, עיטורי העופות השונים וכן העיטורים הצמחיים דומים \u2013 לעתים עד כדי זהות מוחלטת \u2013 לאלו של גריזליני, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת הרמה האמנותית הגבוהה, עד כי ניתן לתהות אם לא מדובר ביצירה של גריזליני עצמו. \n \n \n כמו כן, יש לציין כי גם גודל לוחות-התחריט וגודל האיורים הנרטיביים (שנדפסו מלוחות נפרדים) במגילה זו זהים לגודל הלוחות במגילות של גריזליני. יחד עם זאת, קיימים הבדלים דקים המבחינים מגילה זו מהמגילות של גריזליני, ואלה באים לידי ביטוי בייחוד בסצנות הנרטיביות המופיעות בשוליים התחתונים: על אף שהאומן אשר יצר את המגילה השתמש, ללא ספק, בתיאורים הנרטיביים של גריזליני כבסיס ליצירתו, הוא העשיר אותם על ידי הוספת פרטים, ריבוי דמויות ובעלי חיים, ועל ידי הדגשה ופירוט של המבנים האדריכליים ושל המרצפות. \n \n \n לבסוף, יש לציין כי במגילות שיצר גריזליני חתימתו מופיעה (בתחריט) בשולי הלוח, ואילו הלוחות במגילה שלפנינו אינם חתומים כלל. \n \n \n \n \n \n פרנצ'סקו גריזליני (griselini; 1717-1787) היה חרט-אומן המפורסם בעיקר בתחריטים שיצר למגילת אסתר בשנות ה-1740, בכמה מפות שחרט ובמספר תחריטים אשר יצר לתנ\"ך ולספרי תפילה שנדפסו בוונציה בשנות ה-1750. \n \n \n \n \n \n מקבילות \n \n \n באתר המרכז לאמנות יהודית (cja) מתועדות כמה מגילות מטיפוס זה אשר נחקרו בידי דגמרה בודזיוך (budzioch) והן מכונות בשם \"griselini-related esther scrolls\". \n \n \n עותקים ממגילה זו נמצאים, בין היתר, בספריית המדינה בברלין (hamilton 235), במוזיאון היהודי בניו יורק (f 3840), במוזיאון היהודי בלונדון (c1973.4.2.5), במוזיאון היהודי בפריז (d.98.04.074.cl), במוזיאון ישראל בירושלים (ms 182/041) ובכמה אוספים נוספים. \n \n \n \n \n \n גובה: 27 ס\"מ, אורך המגילה: 241.5 ס\"מ. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים בתחילת היריעה הראשונה. כמה קרעים לאורך היריעות, משוקמים שיקום מקצועי. קרע אורכי ישן לאורך כל היריעה השלישית, משוקם שיקום מקצועי. נקבים בתחילת היריעה הראשונה מעידים כנראה על שרוך סגירה שנתפר שם בעבר. מעט דהיות דיו וצבע. תפירה חדשה של היריעות אלו לאלו. תפורה בסופה לידית עץ חדשה. גובה הידית: 55 ס\"מ. נתונה בקופסה חדשה מחופה עור, עם בטנת קטיפה."},"estimateMax":150000,"lotNumber":"6","title":{"en":"hand-colored engraved esther scroll \u2013 probably venice, ca. 1750 \u2013 closely related to scrolls by engraver francesco griselini","he":"מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים וצבועה ביד \u2013 כנראה ונציה, 1750 בקירוב \u2013 מגילה-אחות למגילות של החרט פרנצ'סקו גריזליני"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176713/view","tags":["judaica_ritualarticles","art_lithography","judaica_all","art_all","art","judaica"],"directSalePrice":50000,"soldPrice":70000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.904Z","textCase":"lower","estimate":"$100,000 - $150,000","currency":"USD","id":176713,"estimateMin":100000},{"startPrice":1000000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176714/008/008.jpg"],"documents":{"_Moreh HaNevukhim_First_Printed_Edition":"https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/docs/547/176714/uploaded_1768747909273/11_Moreh_HaNevukhim_First_Printed_Edition.pdf"},"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"moreh nevuchim by the rambam, translated into hebrew by r. shmuel ibn tibbon. [rome, ca. 1473-1475 (see below for further details on the location and date)]. first edition. incunabulum. \n \n \n first edition incunabulum, especially rare, of moreh nevuchim, a fundamental work of medieval jewish thought and the philosophy of judaism, authored by the rambam (maimonides), a leading halachic authority and philosopher of all time. \n \n \n moreh nevuchim, known in english as guide for the perplexed, was authored in judeo-arabic ca. 1185-1190. it was originally titled dalālat al-ḥā'irīn (literally, guidance of the perplexed). its hebrew name, moreh nevuchim, was coined by its first translator, r. shmuel ibn tibbon, and this name was used in all hebrew editions of the book. ibn tibbon worked on his translation in montpellier, provence, during the rambam's lifetime, and the rambam wrote him at least one letter in support of his translation endeavor, providing explanation, general guidance, instructions for accuracy and translation assistance. \n \n \n the book was written by the rambam for his disciple, r. yosef son of yehudah ibn shimon. written as a guide for the titular \"perplexed\", confronted with the disparity between torah study and contemporary philosophical thought, the book is composed of three parts: its first part (76 chapters) discusses biblical expressions whose surface meaning implies the corporeality of g-d, explained by the author as abstractions, expounding a system of negative theology and demonstrating the incorporeality of g-d. in the second part (48 chapters), he discusses the proofs for g-d's existence and the question of the eternity of the world, and examines the concept of prophecy and its meaning. the third part (54 chapters) begins by discussing the prophetic vision of the merkavah, providence and recompense, concluding with an extensive study of the rationales for the commandments. \n \n \n the rambam's writing was heavily influenced by greek philosophy, especially aristotelean thought, and by his islamic commentators, al-farabi (cited often in moreh nevuchim) and avicenna, whose works he had thoroughly studied. \n \n \n the last five leaves contain a summary of the contents of each chapter, made by r. yehudah al-charizi. \n \n \n ashkenazic square type. no page headers, foliation, collation or catchwords. \n \n \n watermark of an encircled bow (very similar to briquet 746, and to piccard ix, werkzeug und waffen, 12: 2388/89; see illustration in tishby, plate a8). \n \n \n printed on especially thick and high-quality paper, with fine wide margins. \n \n \n handwritten annotations on several pages by various writers, including several long glosses. in part ii, chapter 48, a lengthy annotation opening with the words: \"understand this discourse and know its true intent\u2026\", signed: \"avraham eliyahu cohen\". \n \n \n on verso of last page, signatures of censors luigi da bologna and renato da modena, and signature of censor camillo jaghel dated 1613. \n \n \n \n \n \n \n \n \n [154] leaves. collation: [i]9 (lacking first blank leaf), [ii-xv]10, [xvi]5 (lacking last blank leaf). verso of fifth leaf in last gathering blank. 27.5 cm. good condition. stains. the book has been professionally cleaned. first twenty leaves supplied from schocken copy (margins repaired with paper filling from the period of printing). large open tear to last leaf, not affecting text, repaired with paper filling. early binding (contemporaneous with printing of book), with clasps. bookplate to inside of front cover. \n \n \n \n \n \n \n \n \n the influence of moreh nevuchim \n \n \n moreh nevuchim was highly consequential for both jewish thought and western philosophy, including non-jewish thinkers. islamic philosophy had previously dealt with topics such as negative theology as a way of defining g-d, and the rambam was viewed as offering a jewish interpretation, influencing muslim thinkers who viewed it as a natural part of arabic aristotelean philosophy. the book was also influential in europe, and was soon translated into latin in the 13th century, and several distinguished thinkers were influenced by it, including albertus magnus and thomas aquinas, who mentions maimonides at times in his own writings. the book's influence at a later date is also discernible in the thought of baruch spinoza, the famous philosopher and jewish apostate. \n \n \n almost from the outset, this book was greeted with an ambivalent reception in the jewish world. many banned the book, or even burned it, decrying the author's legitimization of philosophical study, or claiming non-jewish influence upon the book. the book's chief opponents included r. shlomo of montpellier and his disciple r. yonah gerondi (who reputedly so regretted his support for the burning of the book that he traveled to the rambam's grave in eretz israel to beg his forgiveness). the rabbinic opposition to the book led to its burning by the inquisition in 1233. r. shlomo ibn adret (the rashba) was another opponent; fearing excessive study of philosophy, especially among the youth, he banned in 1305 the study of philosophy, including moreh nevuchim, by students under the age of 25. on the other hand, the book had many enthusiastic supporters over the generations, such as don yitzchak abarbanel and the ralbag who authored commentaries to it, and the book enjoyed wide circulation, especially among the jews of provence, where it was first translated into hebrew. \n \n \n over the last decades, moreh nevuchim has seen a new translation into hebrew by r. yosef kapach (qafih), and an academic translation by prof. michael schwarz. the book has also been translated into english by michael friedländer, and more recently by shlomo pines. \n \n \n \n \n \n location and date of printing, and the early hebrew press in rome \n \n \n the present book is one of eight printed in italy with no indication of location or year of printing (sefer hashorashim by the radak, ralbag on daniel, ramban on the torah, aruch, responsa of the rashba, rashi on the torah, sefer mitzvot gadol and moreh nevuchim). these books were first documented by bibliographer bernardo de rossi, recording their date of printing as \"before 1480\" (without discussing location of printing). de rossi was followed by steinschneider and the other bibliographers of the time. \n \n \n in one of the eight books \u2013 the ramban\u2019s commentary on the torah \u2013 the printers state in the concluding remarks at the end of shemot that it was \u201ccopied by ovadiah and menashe and binyamin of rome\u201d. from this, scholars inferred that the printers\u2019 place of activity was the city of rome (rather than understanding the phrase \u201cof rome\u201d merely as indicating their place of origin). since the typefaces of all eight books appeared typographically similar, the hypothesis was accepted that all of the books were printed in rome. over the years, supportive evidence was added, indicating that the responsa of the rashba was indeed printed in rome. \n \n \n the bibliographer moses marx compared these incunabula to ones then being printed in other languages in the region, demonstrating a prominent typographical similarity between the hebrew books and those being printed in christian presses between 1468-1473. marx divided the eight incunabula into three groups, placing moreh nevuchim in the third and latest group, printed in rome between 1472-1475. in 1984, rabbi riccardo (shmuel) di segni published documents from the state archives demonstrating that one or more hebrew presses were already active in rome prior to 1485. \n \n \n peretz tishby, in a study dedicated to these incunabula, categorized the books somewhat differently (adding a ninth book, mishneh torah by the rambam, also printed in rome in his view). tishby attributed most of the books to the press of ovadiah, menashe and binyamin of rome, but recorded moreh nevuchim as the work of an anonymous press, printed ca. 1473-1475. \n \n \n adriaan offenberg, in a study on these incunabula, makes the claim, based on a thorough examination of watermarks and typographical details, that six of the books were indeed printed in rome by ovadiah, menashe and binyamin of rome, between 1469-1473. as for moreh nevuchim (and sefer mitzvot gadol), offenberg states that it is not possible to assign rome as the definite place of printing, and therefore attributes it to an unknown location, between 1473-1475. \n \n \n with regard to the date of printing, mention should also be made of a copy of the responsa of the rashba preserved in the casanatense library in rome, which contains a handwritten family inscription dated to the month of shevat 5235 (january-february 1475), proving that the book was printed prior to that year. \n \n \n \n \n \n \n \n \n provenance: \n \n \n the present copy comes from the collection of dr. felix guggenheim. this copy contained only [134] leaves \u2013 the first [20] leaves with content (including the translator's introduction, a brief poem and introduction by the author, and the first 42 chapters) were lacking. these leaves were supplied from a copy in the salman schocken collection, purchased by jack lunzer (sotheby's, london, december 6, 1993, lot 1). \n \n \n \n \n \n reference: \n \n \n \u2022 a. freimann and m. marx, thesaurus typographiae hebraicae saeculi xv, a18. \n \n \n \u2022 s. iakerson, catalogue of hebrew incunabula from the collection of the library of the jewish theological seminary of america, i, new york and jerusalem, 2004, no. 8, pp. 34-38. \n \n \n \u2022 p. tishby, \"hebrew incunabula, italy-rome\", kiryat sefer, lviii (1985), no. 8, pp. 839-842. \n \n \n \u2022 a.k. offenberg, hebrew incunabula in public collections, nieuwkoop, 1990, no. 86. \n \n \n \u2022 a.k. offenberg (ed.), catalogue of books printed in the xvth century now in the british library bmc \u2013 part xiii: hebraica, hes & de graaf, 2004, pp. 9-10. \n \n \n \u2022 m. marx, \"on the date of appearance of the first printed hebrew books\", alexander marx: jubilee volume on the occasion of his seventieth birthday, english section, new york, 1950, pp. 481-501. \n \n \n \u2022 m. funke, the rare book collection of dr. felix guggenheim, fifty highlights from a lifetime of collection and publishing, presented in two parts: judaica & germanistic, [mill valley, california], 2025, pp. 31-32 (includes description of the original incomplete copy). \n \n \n \n \n \n the book is currently in zurich, switzerland, and will be available for preview by appointment through kedem\u2019s office.","he":"ספר מורה נבוכים להרמב\"ם, מתורגם לעברית בידי רבי שמואל אבן תיבון. [רומא, רל\"ג-רל\"ה 1473-1475 בקירוב (על מקום ושנת הדפוס, ראו להלן)]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש). \n \n \n מהדורת אינקונבולה ראשונה ונדירה במיוחד של ספר \"מורה נבוכים\", מספרי היסוד של המחשבה היהודית בימי הביניים בפרט ובהגות היהודית בכלל, שחיבר הרמב\"ם, מגדולי הפוסקים והפילוסופים היהודים בכל הדורות. \n \n \n ספר מורה נבוכים נתחבר בערבית-יהודית, בין השנים 1185-1190 בקירוב, ונקרא במקור: \"דלאלת אל-חאירין\" (دلالة الحائرين) , שתרגומו המילולי הוא \"הוראת הנבוכים\" או \"הנחיית הנבוכים\". את השם \"מורה נבוכים\" טבע מתרגמו הראשון של החיבור לעברית, רבי שמואל אבן תיבון, ומאז נעשה שימוש בשם זה בכל מהדורותיו של הספר. אבן תיבון עבד על תרגום הספר במונפלייה שבפרובנס, עוד בחייו של הרמב\"ם, וידוע על מכתב אחד לפחות שכתב לו הרמב\"ם, בו מביע הרמב\"ם את תמיכתו בתרגום הספר, ומספק הסברים, קווים כלליים והנחיות לדיוק ועזרה בתרגום. \n \n \n את הספר כתב הרמב\"ם למען תלמידו, רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון. הספר, שנכתב כמדריך לאדם \"הנבוך\" המוצא סתירה בין העיון התורני והמחשבה הפילוסופית בת-הזמן, כולל שלושה חלקים: חלקו הראשון (76 פרקים) עוסק בפרשנות לביטויים במקרא, שפרשנותם הפשוטה עלולה ליצור רושם של הגשמת האל, ובמקומם מציע המחבר משמעות מופשטת, תוך כדי הצגה של תורת שלילת התארים, והבאת הוכחות שונות נגד גשמות האל. החלק השני (48 פרקים) דן בהוכחות לקיום האל, בשאלת קדמותו של העולם, וכן עוסק במושג הנבואה ומשמעותו. החלק השלישי (54 פרקים) פותח בדיון ב\"מעשה מרכבה\", מהותה של ההשגחה הפרטית ותורת הגמול, וחותם את הספר בעיון נרחב בעניין טעמי המצוות. \n \n \n כתיבתו של הרמב\"ם הושפעה רבות מהפילוסופיה היוונית, ובייחוד מעולם המחשבה האריסטוטלי, וכן מפרשניו המוסלמים של אריסטו, אבו נצר אל-פאראבי (אותו מזכיר הרמב\"ם רבות במורה נבוכים) ואבן סינא, שאת חיבוריהם הכיר הרמב\"ם היטב. \n \n \n חמשת הדפים האחרונים כוללים קיצור של תוכן כל פרקי הספר, שנערך בידי רבי יהודה אלחריזי. \n \n \n כתב מרובע אשכנזי. ללא כותרי עמודים, ספירת דפים, ספירת קונטרסים וגליונות, ושומרי דפים. \n \n \n סימן מים של קשת חצים, מוקפת עיגול (דומה מאוד ל-briquet 746, וכן ל-piccard ix, werkzeug und waffen, 12: 2388/12; ראו איור אצל תשבי, לוח a8). \n \n \n מודפס על נייר עבה במיוחד ואיכותי, עם שוליים רחבים ונאים. \n \n \n הגהות בכתב-יד במספר עמודים, מכמה כותבים שונים, בהן מספר הגהות ארוכות. בחלק ב, פרק מח, הגהה ארוכה הפותחת: \"הבן זה המאמר ודע כונתו על בוריה...\", וחתומה: \"אברהם אליהו כהן\". \n \n \n מעבר לעמוד האחרון, חתימות הצנזורים luigi da bologna ו-renato da modena, וכן חתימת הצנזור camillo jaghel משנת 1613. \n \n \n \n \n \n \n \n \n [154] דף. הרכב הקונטרסים: [א]9 (ללא הדף הראשון, דף ריק), [ב-טו]10, [טז]5 (ללא הדף האחרון, דף ריק). צדו השני של הדף החמישי בקונטרס האחרון, ריק. 27.5 ס\"מ. מצב טוב. כתמים. הספר עבר ניקוי מקצועי. עשרים הדפים הראשונים הושלמו מעותק שוקן (שוליהם של דפים אלו הושלמו במילוי נייר מתקופת הדפסת הספר). בדף האחרון קרע חסר גדול, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. נכרך בכריכה עתיקה (מתקופת הדפסת הספר), עם אבזמים. תו ספר בכריכה הפנימית הקדמית. \n \n \n \n \n \n \n \n \n השפעתו של ספר מורה נבוכים \n \n \n לספר מורה נבוכים נודעה השפעה נרחבת, הן על הפילוסופיה והמחשבה היהודית, הן על הפילוסופיה המערבית, ועל הוגים שאינם יהודים. בעולם האסלאם נדונו עוד קודם לפרסום הספר נושאים כמו שלילת התארים של הא-ל והגדרתו על דרך השלילה, והרמב\"ם נתפס כמי שהציע פרשנות יהודית לנושא, שהשפיעה על הוגים מוסלמים שראו בו חלק טבעי מהפילוסופיה האריסטוטלית הערבית. גם בארצות אירופה נודעה לספר השפעה. הספר תורגם ללטינית בשלב מוקדם יחסית, במאה ה-13, וידועים מספר הוגים חשובים שהושפעו ממנו, בהם אלברטוס הגדול, וכן תומאס אקווינס, שהזכיר את הרמב\"ם בכתביו במקומות שונים. השפעה נוספת של הספר, בתקופה מאוחרת יותר, ניכרת גם בהגותו של הפילוסוף היהודי הנודע והמוחרם ברוך שפינוזה. \n \n \n בעולם היהודי היה היחס לספר אמביוולנטי כמעט מראשיתו. רבים החרימו אותו ואף שרפו אותו, בטענה שהמחבר נותן בו לגיטימציה לעיסוק בפילוסופיה, או בטענה להשפעות הזרות הניכרות בו. בין ראשי המתנגדים עמדו רבי שלמה מן ההר ותלמידו רבינו יונה מגירונדי (עליו מסופר כי התחרט כל כך על תמיכתו בשריפת הספר, עד שעלה על קברו של הרמב\"ם בארץ ישראל בשביל לבקש את מחילתו). התנגדות הרבנים לספר הובילה בין היתר לשריפתו בידי האינקוויזיציה בשנת 1233. גם הרשב\"א נמנה על המתנגדים: בחששו מהעיסוק הפילוסופי המרובה, במיוחד בקרב צעירים, הטיל בשנת 1305 חרם האוסר על לימוד פילוסופיה ובכללה ספר מורה נבוכים, ללומדים הצעירים מגיל עשרים וחמש. מנגד, עמדו לספר תומכים נלהבים לאורך הדורות, כדוגמת דון יצחק אברבנאל והרלב\"ג שאף חיברו פירושים עליו. הספר זכה לתפוצה נרחבת בייחוד בקרב יהדות פרובנס, שם תורגם לעברית לראשונה. \n \n \n בעשרות השנים האחרונות זכה ספר מורה נבוכים למספר תרגומים חדשים לעברית, ביניהם נודע תרגומו של הרב יוסף קאפח, וכן תרגומו המדעי של פרופ' מיכאל שוורץ. \n \n \n \n \n \n מקום ושנת הדפסת הספר, והדפוס העברי המוקדם ברומא \n \n \n הספר שלפנינו שייך לקבוצה בת שמונה ספרים (ספר השרשים לרד\"ק, פירוש הרלב\"ג על דניאל, פירוש הרמב\"ן על התורה, ספר הערוך, תשובות הרשב\"א, פירוש רש\"י על התורה, ספר מצוות גדול, ומורה נבוכים), שנדפסו באיטליה, ללא ציון מקום ושנת דפוס. ספרים אלו נרשמו לראשונה בידי הביבליוגרף ברנרדו דה רוסי (bernardo de rossi), בציינו את תאריך ההדפסה, ביחס לשמונת הספרים, \"לפני 1480\" (ללא התייחסות למקום הדפוס). בעקבותיו של דה רוסי הלכו שטיינשניידר ויתר הביבליוגרפים בני אותו הדור. \n \n \n באחד משמונת הספרים, פירוש הרמב\"ן לתורה, מופיע בדברי הסיום של המדפיסים (סוף ספר שמות), כי \"נעתק ע\"י עובדיה ומנשה ובנימין מרומא\". מכאן שיערו כי מקום פעילות המדפיסים היה בעיר רומא (ולא כפי שהובן הביטוי \"מרומא\" כמקום מוצאם בלבד). מכיוון שהאותיות של שמונת הספרים נראו דומות מבחינה טיפוגרפית, נתקבלה ההשערה כי כל הספרים נדפסו ברומא. עם השנים נתווספה ראיה תומכת לכך שספר תשובות הרשב\"א נדפס ברומא. \n \n \n הביבליוגרף משה מרקס, שערך השוואה בין אינקונבולים אלו לאינקונבולים לועזיים שנדפסו בסביבת אותם אזורים באותן השנים, הוכיח כי קיים דמיון טיפוגרפי בולט בין הספרים העבריים לספרים לועזיים שנדפסו במספר בתי דפוס נוצריים שפעלו ברומא בשנים 1468-1473. מרקס חילק את שמונת האינקונבולים לשלוש קבוצות וטען כי ספר מורה נבוכים שייך לקבוצה השלישית והמאוחרת, ונדפס ברומא בין השנים 1472-1475. \n \n \n בשנת 1984 פרסם הרב שמואל די סניי (riccardo di segni) מסמכים מארכיון המדינה, המוכיחים שעוד לפני שנת 1485 פעל ברומא בית דפוס עברי אחד או יותר. \n \n \n פרץ תשבי, במאמר מיוחד שהוקדש לאינקונבולים הנזכרים, חילק את הספרים באופן מעט שונה (ואף הוסיף לשמונת הספרים ספר נוסף, משנה תורה להרמב\"ם, שלדעתו נדפס גם הוא ברומא). תשבי ייחס את מרבית הספרים לבית דפוסם של עובדיה, מנשה ובנימין מרומא, אך רשם את ספר מורה נבוכים כדפוס אנונימי, שנדפס בשנים 1473-1475 בקירוב. \n \n \n אדריאן אופנברג, במחקרו שעסק באינקונבולים אלו, טוען על סמך בדיקה יסודית של סימני המים ושל מאפיינים טיפוגרפיים שונים, כי שישה מהספרים אכן נדפסו ברומא בידי המדפיסים עובדיה, מנשה ובנימין מרומא, בין השנים 1469-1473. ביחס לספר מורה נבוכים (וכן לספר מצות גדול), כותב אופנברג כי אי אפשר לקבוע את רומא כמקום הדפסה ודאי, ולכן משייך אותו למקום בלתי ידוע באיטליה, בין השנים 1473-1475. \n \n \n בעניין שנת ההדפסה, יש לציין גם עותק של שו\"ת הרשב\"א הנמצא בספריית קזנטנסה ברומא, שבו רישום משפחתי בכתב-יד, מחודש שבט רל\"ה, המוכיח שהספר נדפס לפני שנה זו. \n \n \n \n \n \n \n \n \n מקור: \n \n \n מקור העותק שלפנינו באוסף ד\"ר פליקס גוגנהיים (felix guggenheim). עותק גוגנהיים כלל [134] דף בלבד \u2013 [20] דפי הטקסט הראשונים (הכוללים את הקדמת המתרגם, שיר פתיחה קצר ומבוא מאת המחבר, וכן ארבעים ושניים פרקים ראשונים), היו חסרים בו. דפים אלו הושלמו מעותק שמאוסף זלמן שוקן, שנקנה על ידי יעקב (ג'ק) לונצר (סותבי'ס, לונדון, 6 בדצמבר 1993, פריט 1). \n \n \n \n \n \n ספרות: \n \n \n \u2022 א' פריימן, מ' מרקס, אוצר למלאכת הדפוס העברי הראשונה במאה החמש עשרה, a18. \n \n \n \u2022 ש' יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א, ניו יורק וירושלים, תשס\"ד, מס' 8, עמ' 34-38. \n \n \n \u2022 פ' תשבי, \"דפוסי-ערש (אינקונבולים) עבריים, איטליה-רומא\", קרית ספר, נח, ירושלים, תשמ\"ה, מס' 8, עמ' 839-842. \n \n \n \u2022 a.k. offenberg, hebrew incunabula in public collections, nieuwkoop, 1990, no. 86. \n \n \n \u2022 a.k. offenberg (ed.), catalogue of books printed in the xvth century now in the british library bmc \u2013 part xiii: hebraica, hes & de graaf, 2004, pp. 9-10. \n \n \n \u2022 m. marx, \"on the date of appearance of the first printed hebrew books\", alexander marx: jubilee volume on the occasion of his seventieth birthday, english section, new york, 1950, pp. 481-501. \n \n \n \u2022 m. funke, the rare book collection of dr. felix guggenheim, fifty highlights from a lifetime of collection and publishing, presented in two parts: judaica & germanistic, [mill valley, california], 2025, pp. 31-32 (עם תיאור העותק המקורי, החסר). \n \n \n \n \n \n הספר נמצא בציריך, שווייץ, ויהיה זמין לתצוגה בתיאום מראש דרך משרדי קדם."},"estimateMax":3000000,"lotNumber":"7","title":{"en":"moreh nevuchim by the rambam \u2013 incunabulum \u2013 rome, ca. 1473-1475 \u2013 first edition of a fundamental work of jewish philosophy \u2013 one of the first hebrew books to be printed","he":"מורה נבוכים להרמב\"ם \u2013 אינקונבולה \u2013 רומא, רל\"ג-רל\"ה, 1473-1475, בקירוב \u2013 מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד של הפילוסופיה היהודית \u2013 מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176714/view","tags":["judaica_books","judaica_historicaldocs","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":1000000,"soldPrice":1000000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.906Z","textCase":"lower","estimate":"$2,000,000 - $3,000,000","currency":"USD","id":176714,"estimateMin":2000000},{"startPrice":30000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176715/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176715/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176715/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176715/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176715/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176715/002/002.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"sefer haikarim, principles of jewish faith, by r. yosef albo. soncino: [yisrael natan soncino and sons], 1485. first edition. incunabulum. \n \n \n first edition of a classic work of jewish thought. printed in soncino, italy, in the early years of hebrew printing, in the famous press of the first jewish family of printers. \n \n \n the present copy also includes leaves [56]-[58] (gathering viii, leaves 2-4), omitted from most copies due to christian censorship (see bibliography of the hebrew book, entry 109905). even in those copies in which these leaves remain, they are generally heavily censored; in the present copy, however, they are present in full without any deletions, like the rest of the pages of the book. \n \n \n printed without title page. the recto of first leaf is blank, while the printer's foreword occupies the verso: \"as this important work, called sefer haikarim, by the great sage r. yosef albo the spaniard of soria in spain is of very great benefit to the people of our nation\u2026 and moreover\u2026 as it is less than seventy years since the passing of that sage, the author of this book\u2026 in order to spread its benefit\u2026 we decided to typeset it in full\u2026\". at the end of the foreword, date of commencement of printing: 22nd cheshvan 1485, in soncino. \n \n \n two colophons at end of book. the first gives the date of completion of printing as 21st tevet 1485. the second colophon, by one of the print workers, concludes with the famous play on the verse from yeshayahu (coined here): \"from zion shall go forth the torah, and the word of g-d from soncino\". \n \n \n woodcut initial word panels at the beginning of the table of contents and of the introduction. \n \n \n on blank first page, various pen trials. \n \n \n ownership inscriptions in italian script on leaf 2: \"i purchased this ikarim from r. yisrael yehudah of sermide, [el--?] son of r. shmuel almagia\". \n \n \n on last leaf of first gathering, a line mistakenly omitted from the original text is added by hand (this error is repeated in the following editions, and was first corrected, with a slightly different text, in the lublin edition of 1597). \n \n \n other small textual corrections in margins in several places. \n \n \n \n \n \n complete copy. [108] leaves, including leaves [56]-[58] (viii2-4), lacking in most copies, due to christian censorship. 28.5 cm. fine, wide margins. good-fair condition. stains, including dampstains and traces of former dampness (large stains to several leaves). tears and open tears, including small open tear to last leaf of gathering x, affecting text, partially repaired with paper filling. worming to several leaves. detached leaves and gatherings. early leather and wood binding (ca. 18th century), detached, with defects, without spine. \n \n \n \n \n \n there are typographic variations between the different copies of the book (presumably because many leaves were reset during the course of the printing), notably on leaf 1 of gathering v (leaf [31]). see: y. rivkind, kiryat sefer, ii, 1925-1926, pp. 55-56 (rivkind distinguishes between two types of copies, one of which was proofread and corrected \u2013 the present copy is of the corrected type). \n \n \n for a detailed bibliographic description of the book, and the bibliographical disagreement as to which member of the soncino family printed the book, see further: p. tishby, kiryat sefer, lxiii, 1990-1991, pp. 615-621, no. 36. \n \n \n the soncino family were prominent hebrew printers in the 15th and 16th centuries, and particularly in the incunabula period. they established their first printing press in soncino, italy, ca. 1483, and later wandered through various italian cities with their printing equipment, resuming their printing operations wherever they settled. a prominent member of this family was gershom soncino. the family derived its name from the first town in italy where they operated. \n \n \n \n \n \n reference: a.k. offenberg, hebrew incunabula in public collections, nieuwkoop, 1990, no. 83.","he":"ספר העקרים, עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יוסף אלבו. שונצינו, [דפוס ישראל נתן שונצינו ובניו], רמ\"ו [1485]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש). \n \n \n מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל. נדפסה בראשית ימיו של הדפוס העברי, בעיר שונצינו שבאיטליה, בבית הדפוס הנודע של משפחת המדפיסים העבריים הראשונה. \n \n \n בעותק שלפנינו נמצאים גם דפים [56]-[58] (קונטרס ח, דפים 2-4), שהושמטו ממרבית העותקים מחמת הצנזורה הנוצרית (ראו רשומה מס' 109905 במפעל הביבליוגרפיה). גם בעותקים בהם שרדו, דפים אלו מלאים לרוב במחיקות צנזורה, ואילו לפנינו הם נמצאים בשלמותם ללא כל מחיקות, כמו יתר דפי הספר. \n \n \n נדפס ללא שער. צדו הראשון של הדף הראשון חלק, ובצדו השני הקדמת המדפיס: \"אמר המחוקק, בהיות המאמר הנכבד הזה הנקרא ספר העקרים לחכם הגדול רבינו יוסף אלבו ז\"ל ספרדי מעיר סוריא\"ה אשר בספרד גדול התועלת והפרי לבני אומתינו עד מאד... מצורף לזה... להיותו פחות משבעים שנה שנעדר החכם הנזכר ז\"ל מחבר הספר הזה... למען יתפשט תועלתו... לזכות בו את הרבים להאיר בו את עיניהם ולבם ולכבוד בני עמנו ראינו לחקקו באופן שלם...\". בסוף ההקדמה מופיע גם תאריך תחילת ההדפסה: \"כ\"ב מרחשון רמ\"ו לאלף הששי פה העיר שונצי\"ן\". \n \n \n שני קולופונים בסוף הספר. בראשון מובא תאריך סיום ההדפסה: \"והיתה השלמתו פה שונצינו אשר במדינת לומברדיאה... בעשרים ואחד יום לחדש טבת שנת חמשת אלפים ומאתים ששה וארבעים לבריאת עולם...\". הקולופון השני הוא מ\"התלמיד המשרת אשר עשה במלאכת הספר\", החותם את דבריו במליצה המפורסמת (שכאן מקורה): \"כי מציון תצא תורה ודבר ה' משונצינו\". \n \n \n בראש מפתח העניינים ובראש הקדמת הספר תיבות פתיחה מעוטרות בתחריט עץ. \n \n \n בעמוד הראשון (החלק) מופיעים ניסויי קולמוס שונים. \n \n \n רישומי בעלות בכתיבה איטלקית בדף השני: \"קניתי העקרי' הזה מכמ' ישראל יהודה יצ\"ו מסירמינו, [אל--?] בכ\"מ שמואל עלמייא יצ\"ו\". \n \n \n בדף האחרון של הקונטרס הראשון נוספה בכתב-יד שורה שנשמטה מהטקסט המקורי עקב טעות (טעות זו מופיעה גם במהדורות הבאות, ותוקנה לראשונה, בגרסה מעט שונה, במהדורת לובלין שנ\"ז). \n \n \n תיקונים קטנים נוספים של נוסח הטקסט בשולי הדפים במספר מקומות. \n \n \n \n \n \n עותק שלם. [108] דף. כולל דפים [56]-[58] (ח2-4), החסרים במרבית הטפסים מחמת הצנזורה הנוצרית. 28.5 ס\"מ. שוליים רחבים ונאים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (כתמים גדולים במספר דפים). קרעים וקרעים חסרים, בהם קרע חסר קטן בדף האחרון של קונטרס י, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכת עור ועץ עתיקה (מהמאה ה-18 בקירוב), מנותקת ופגומה, ללא שדרה. \n \n \n \n \n \n ישנם הבדלים טיפוגרפיים בין הטפסים השונים של הספר (כפי הנראה עקב דפים רבים שנסדרו מחדש תוך כדי ההדפסה), ושינוי בולט בדף א של קונטרס ה (דף [31]). ראו: י' ריבקינד, קרית ספר, ב, תרפ\"ה-תרפ\"ו, עמ' 55-56 (ריבקינד מבחין בין שני סוגי טפסים, טופס א' וטופס ב' [שהוגה ותוקן מטעויות] \u2013 העותק שלפנינו הוא מסוג טופס ב'). \n \n \n לתיאור מפורט של הספר ועל מחלוקת הביבליוגרפים מי מבני משפחת שונצינו הדפיס את הספר, ראו עוד: פ' תשבי, קרית ספר, סג, תש\"ן-תשנ\"א, עמ' 615-621, מס' 36. \n \n \n בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ\"ג (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו. מקורו של שם המשפחה בשמה של העיר הראשונה באיטליה בה פעלו. \n \n \n \n \n \n ספרות: a.k. offenberg, hebrew incunabula in public collections, nieuwkoop, 1990, no. 83."},"estimateMax":70000,"lotNumber":"8","title":{"en":"sefer haikarim by rabbi yosef albo \u2013 incunabulum \u2013 soncino, 1485 \u2013 complete copy of the first edition, including rare leaves removed from most copies by the censor \u2013 wide margins","he":"ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו \u2013 אינקונבולה \u2013 שונצינו, רמ\"ו, 1485 \u2013 עותק שלם של המהדורה הראשונה, עם הדפים הנדירים שהושמטו מרוב העותקים ע\"י הצנזורה \u2013 שוליים רחבים"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176715/view","tags":["judaica_books","judaica_historicaldocs","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":30000,"soldPrice":46000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.908Z","textCase":"lower","estimate":"$50,000 - $70,000","currency":"USD","id":176715,"estimateMin":50000},{"startPrice":30000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/008/008.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176716/006/006.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"midrash rabbah, on the five books of the torah. constantinople: [shmuel ibn nachmias], 1512. first edition. all five parts, on the five books of the torah, in one volume. \n \n \n printed without title page (first page blank). printed in two columns, in rashi type. fine woodcut initial panel. first three parts printed with page headers: \"bereshit rabbah\", \"shemot rabbah\" and \"vayikra rabbah\"; last two parts on bamidbar and devarim printed without page headers. \n \n \n complete copy, with fine margins, of the especially rare first edition of the midrash rabbah on the torah (also called midrash rabbot), regarded as the most important midrash on the torah. \n \n \n midrash rabbah refers to an anthology of ten aggadic midrashim, on the torah and the five megillot, consolidated over a period of hundreds of years. its earliest parts are most of bereshit rabbah as well as vayikra rabbah (ca. 5th-7th centuries); its later parts are shemot rabbah, bamidbar rabbah, devarim rabbah and esther rabbah, some of which were probably compiled in their present forms no earlier than the year 1000. \n \n \n midrash rabbah on the five megillot is not included in the present edition (it was first printed as a separate book in pesaro, 1519; the two parts, on the torah and five megillot, were first printed together in venice, 1545). \n \n \n colophon on last leaf (text on upper part of page in special typographic design): \"the work was completed\u2026 r. yosef gabbai and r. avraham yerushalmi\u2026 whose spirit moved them\u2026 to aggrandize and spread torah among the jewish people\u2026 this distinguished and precious book, the rabbot, was completed today, 5th nisan [1512], here in constantinople\u2026\". \n \n \n inscriptions in early ashkenazic script on blank first page: \"g-d granted me this as well, and i trust in his kindness [---] [to study] it, i, my offspring and my offspring's offspring forever. so says cusi son of r. asher\"; \"g-d, blessed be his name, granted me to purchase this as well from r. leib kulpa, and so do i trust in g-d's kindness to study it, i, my offspring and my offspring's offspring forever. so says the least of the students, cusi son of r. asher\". the signature appears to be that of r. meshulam cusi son of r. asher, a torah scholar of italy and a member of the beit din of r. meir katzenellenbogen \u2013 maharam padua, who signed along with him on halachic rulings (see: responsa matanot baadam 77, 84; his signatures there, from 1545 and 1549: \"the least of the students, cusi son of r. asher of montagnana\", or \"so says the occupied one, least of the students, meshulam cusi son of r. asher of montagnana\"; see further in preface to responsa matanot baadam, p. 24, note 67). \n \n \n another inscription on this leaf, in italian script: \"this is the book of rabbot. i, shlomo consalli\". \n \n \n inscription on last leaf (trimmed): \"i place my name upon my book that i not be among [---], and this is my name which i place, shalom son of r. [---]\". \n \n \n names of torah portions handwritten in upper left margins of most leaves, and sometimes in other places, in accordance with page's content, as well as a continuous foliation of the book in hebrew numerals. \n \n \n a few glosses and various notations in margins of several leaves. \n \n \n on endpaper, pencil inscriptions by salman schocken. at bottom of blank first page, stamp: \"schocken library, jerusalem\". \n \n \n \n \n \n five parts in one volume. [68]; [44]; [34]; [68]; [16] leaves. last four leaves supplied from another copy. approx. 29 cm. fine margins. good-fair condition; last leaves in fair condition. stains, including dampstains and traces of former dampness. wear. marginal tears and open tears to some leaves in various places, affecting text of several leaves (without loss), partially repaired with paper and tape strips (mainly to last leaves, sometimes bordering text). slight worming, partially repaired with paper filling. binding with leather spine and corners. minor defects to binding. \n \n \n \n \n \n provenance: \n \n \n \u2022 schocken collection, jerusalem. \n \n \n \u2022 sotheby's, london, december 1993, lot 114. \n \n \n \u2022 kestenbaum, new york, june 2003, lot 28.","he":"ספר מדרש רבה, על חמישה חומשי תורה. קושטא, [דפוס שמואל ן' נחמיאש], רע\"ב [1512]. מהדורה ראשונה. חמשת החלקים על חמישה חומשי תורה, בכרך אחד. \n \n \n נדפס ללא שער (העמוד הראשון חלק). הדפסה בשני טורים, בגופן \"כתב רש\"י\". האות הראשונה הפותחת במילה \"בראשית\" נדפסה בחיתוך עץ נאה. בשלושת החלקים הראשונים נדפסו בראשי העמודים הכותרות: \"בראשית רבה\", \"שמות רבה\", \"ויקרא רבה\". בשני החלקים על ספר במדבר ודברים לא מופיעות כותרות כלל. \n \n \n עותק שלם, עם שוליים נאים, של המהדורה הראשונה והנדירה במיוחד של מדרש רבה על התורה (נקרא גם \"מדרש רבות\"), הנחשב למדרש האגדה המרכזי והחשוב ביותר שנכתב על התורה. \n \n \n מדרש רבה הוא שם כולל לקובץ של עשרה מדרשי אגדה, על התורה ועל חמש המגילות, שנתגבשו לאורך מאות שנים. החלקים המוקדמים יותר מביניהם הם רובו של בראשית רבה וכן ויקרא רבה, המתוארכים למאות החמישית עד השביעית לספירה בקירוב. החלקים המאוחרים יותר הם שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה, שחלקם נערכו במתכונת המוכרת לנו כפי הנראה רק לאחר שנת 1000 לספירה. \n \n \n מדרש רבה על חמש המגילות לא נכלל במהדורה שלפנינו (נדפס לראשונה כספר נפרד בפיזארו רע\"ט; שני החלקים, על התורה ועל חמש המגילות, נדפסו יחד לראשונה בוונציה ש\"ה). \n \n \n קולופון בדף האחרון (הטקסט בחלקו העליון של העמוד מעוצב בצורה טיפוגרפית מיוחדת): \"ותשלם המלאכה מלאכת שמים... והגבורים אשר מעולם אנשי שם כ\"ר יוסף גבאי וכ\"ר אברהם ירושלמי... אשר נדבה רוחם... להגדיל ולהרביץ תורה בישראל... היתה השלמת ספר הנכבד והיקר הזה, הוא ספר רבות, היום יום חמישי לחדש ניסן שנת כי קולך ער\"ב [=רע\"ב] ומראך נאוה, פה קושטדינא רבתי...\". \n \n \n רישומים בכתיבה אשכנזית עתיקה בעמוד הראשון, הריק: \"אשר חנני אלהי' גם את זה ואני בוטח בחסדו [---] [להגות] בו אני וזרעי וזרע זרעי לעול'[ם] נא'[ם] קוזי בן הר' אשר יצ\"ו\"; \"אשר חנני אלהי' ית' שמו לקנות גם את זה בקניין כספי מה\"ר ליב קולפה יצ\"ו וכן אני בוטח בחסד ה' ית' שמו להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי לעולם נא'[ם] קטן מהלמידי'[!] קוזי בן ה\"ר אשר יצ\"ו\". כפי הנראה החותם כאן הוא רבי משולם קוזי ב\"ר אשר, מחכמי איטליה, חבר בית דינו של רבי מאיר קצנלבוגן \u2013 מהר\"ם פדוואה וחתום עמו על פסקי הלכה (ראו: שו\"ת מתנות באדם, סימן עז וסימן פד. הוא חותם שם, בשנים ש\"ה ו-ש\"ט: \"קטן התלמידים קוזי בן הר' אשר ממונטנייוני ז\"ל\", או \"נאום הטרוד קטן התלמידים משולם קוזי בן הר' אשר ז\"ל איש מונטנייאנה\"; וראו עוד במבוא לשו\"ת מתנות באדם, עמ' 24, הערה 67). \n \n \n רישום נוסף בדף זה, בכתיבה איטלקית: \"זה ספר רבות אני שלמה קונסלי לי\"א [=לברכה יהיה אמן]\". \n \n \n רישום בדף האחרון (קצוץ): \"על סיפרי שמי אשים לבל אהיה עם [---] וזה שמי אשר אשים שלום בכמ\"ר [---]\". \n \n \n בשוליים השמאליים העליונים של מרבית הדפים, ולעתים במקומות נוספים, נוספו בכתב-יד שמות הפרשות, בהתאמה לתוכן הדף, וכן נוסף במרבית הדפים מספור רציף לדפי הספר, באותיות. \n \n \n הגהות מעטות וסימונים שונים בשולי מספר דפים. \n \n \n בדף הבטנה רישומים בעפרון, בכתב-ידו של זלמן שוקן. בתחתית העמוד הראשון, הריק, חותמת \"ספריית שוקן, ירושלים\". \n \n \n \n \n \n חמישה חלקים בכרך אחד. [68]; [44]; [34]; [68]; [16] דף. ארבעת הדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. 29 ס\"מ בקירוב. שוליים נאים. מצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועקבות רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים (ללא חסרון), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר וברצועות נייר-דבק (בעיקר בדפים האחרונים, לעתים על גבול הטקסט). סימני עש מעטים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה עם שדרה ופינות מעור. פגמים קלים בכריכה. \n \n \n \n \n \n מקור: \n \n \n \u2022 אוסף שוקן, ירושלים. \n \n \n \u2022 סות'ביס, לונדון, דצמבר 1993, פריט 114. \n \n \n \u2022 קסטנבאום, ניו יורק, יוני 2003, פריט 28."},"estimateMax":80000,"lotNumber":"9","title":{"en":"midrash rabbah on the torah \u2013 first edition \u2013 constantinople, 1512 \u2013 schocken copy","he":"מדרש רבה על התורה \u2013 מהדורה ראשונה \u2013 קושטא, רע\"ב, 1512 \u2013 עותק שוקן"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176716/view","tags":["judaica_books","judaica_historicaldocs","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":30000,"soldPrice":170000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.910Z","textCase":"lower","estimate":"$60,000 - $80,000","currency":"USD","id":176716,"estimateMin":60000},{"startPrice":18000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176717/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176717/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176717/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176717/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176717/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176717/006/006.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"kitzur piskei harosh, authored by r. yaakov, author of the tur. constantinople: yehudah son of yosef sason and shmuel son of david ibn nachmias, 1515. first edition. \n \n \n rare first edition of kitzur piskei harosh \u2013 an abridgment of the halachic rulings of r. asher son of yechiel (the rosh, 1250-1327), one of the three authorities (alongside the rif and rambam) who formed the basis for the halachic rulings of r. yosef karo in his shulchan aruch. the original piskei harosh follow the order of the babylonian talmud; this abridgment of those rulings, kitzur piskei harosh, was written by the rosh's son, r. yaakov, author of the tur, and they were printed in later editions together with the piskei harosh, in the back matter of talmud editions. \n \n \n title page with fine decorated woodcut frame, displaying figures of animals and vegetal patterns. \n \n \n colophon on last leaf: \"the labor was completed\u2026 and typeset by the professional typesetters\u2026 r. yehudah son of r. yosef sason and r. shmuel son of r. david ibn nachmias\u2026 and it was completed on wednesday, 6th adar [1515], in constantinople\u2026\". \n \n \n on title page, printer's device of yehudah sason \u2013 a rampant lion in white against a black background, within a square frame (see: yaari, diglei hamadpisim haivriyim, jerusalem, 1944, pp. 7, 126, no. 8). \n \n \n censorship expurgations to several leaves (one leaf with several lines deleted). \n \n \n on title page, the word \"corrected\" appears (possibly referring to the censorship). additional inscriptions on title page and p. 2a, deleted with ink. \n \n \n on p. 104b, short gloss in sephardic script. \n \n \n on last page \u2013 signatures of censors: giovanni domenico vistorini, dated 1609; domenico jerosolimitano (dated 1595?); alessandro scipione (last two signatures partly trimmed). \n \n \n \n \n \n 116 leaves. 26.5 cm. good-fair condition. stains, including somewhat dark dampstains to margins of some leaves. worming, affecting text (significant worming affecting text in one place, to approx. eight leaves). open tears to inner margins of several leaves, not affecting text. paper repairs to upper part of title page and margins of several leaves. old binding with leather spine, somewhat loose. wear and defects to binding.","he":"ספר קיצור פסקי הרא\"ש, שחיבר רבינו יעקב ז\"ל בעל הטורים. קושטא, דפוס יהודה בן יוסף ששון ושמואל בן דוד ן' נחמיאש, רע\"ה [1515]. מהדורה ראשונה. \n \n \n מהדורה ראשונה ונדירה של קיצור פסקיו של הרא\"ש \u2013 רבינו אשר בן יחיאל (1250-1327), אחד משלושת עמודי ההוראה (יחד עם הרי\"ף והרמב\"ם), עליהם מבוססות פסיקותיו של רבי יוסף קארו בספרו \"שלחן ערוך\". \n \n \n פסקי הרא\"ש נכתבו וסודרו כסדר המסכתות שבתלמוד הבבלי; את קיצור פסקי הרא\"ש, המהווה סיכום תמציתי של הפסקים, כתב בנו של רבי אשר, רבי יעקב בעל הטורים, והוא נדפס במהדורות הבאות יחד עם פסקי הרא\"ש, בסופם של כרכי התלמוד. \n \n \n דף שער עם מסגרת מעוטרת בחיתוך עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים. \n \n \n קולופון בדף האחרון: \"ותשלם כל המלאכה... ונחקק על ידי האומנים המחוקקי'... הר' יהודה בכמ\"ר יוסף ששון זלה\"ה וכ\"ר שמואל בכ\"ר דוד ן' נחמיאש נ\"ע... והיתה השלמתו יום ד', ו' לירח אדר שנת האל'ים הרע\"ה אותי, בעיר קושטנטינא רבתי...\". \n \n \n בדף השער מופיע דגל המדפיס של יהודה ששון \u2013 אריה לבן זקוף על גבי רקע שחור, בתוך מסגרת מרובעת (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש\"ד, עמ' 7 ועמ' 126, מס' 8). \n \n \n מחיקות צנזורה במספר דפים (באחד מהדפים נמחקו מספר שורות). \n \n \n בדף השער נכתבה המילה \"מתוקן\" (ייתכן שהכוונה למחיקות הצנזורה). רישומים נוספים בדף השער ובדף ב1, מחוקים בדיו. \n \n \n בדף קד2 הגהה קצרה בכתיבה ספרדית. \n \n \n בעמוד האחרון \u2013 חתימות הצנזורים: giovanni domenico vistorini, משנת 1609; domenico jerosolimitano (משנת 1595?); alessandro scipione (שתי החתימות האחרונות קצוצות בחלקן). \n \n \n \n \n \n קיו דף. 26.5 ס\"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות מעט כהים בשולי חלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בכשמונה דפים סימן עש גדול עם פגיעה בטקסט). קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. הדבקות נייר בחלקו העליון של דף השער ובשולי מספר דפים. כריכה ישנה עם שדרת עור, מעט רופפת. בלאי ופגמים בכריכה."},"estimateMax":40000,"lotNumber":"10","title":{"en":"kitzur piskei harosh \u2013 first edition \u2013 constantinople, 1515","he":"קיצור פסקי הרא\"ש \u2013 מהדורה ראשונה \u2013 קושטא, רע\"ה, 1515"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176717/view","tags":["judaica_books","judaica_historicaldocs","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":18000,"soldPrice":50000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.912Z","textCase":"lower","estimate":"$30,000 - $40,000","currency":"USD","id":176717,"estimateMin":30000},{"startPrice":15000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/008/008.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/009/009.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176718/010/010.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"zohar, attributed to r. shimon bar yochai, all three parts, on bereshit, shemot and vayikra-devarim. cremona: vincenzo conti, 1559-1560. first edition of the zohar, printed simultaneously with the mantua edition. \n \n \n despite the imprint for 1559-1560 on the title page, the printing of the present edition actually began in 1558, the same year that printing of the mantua edition of the zohar commenced (m. benayahu claims that the present edition even preceded the mantua printing). \n \n \n the present edition, with the entire zohar printed in one volume and in large format (in square type), became known as the \"large zohar\", while the small-format mantua edition printed in three volumes (in rashi type) was known as the \"small zohar\". \n \n \n many copies of the present edition reached ashkenazic lands \u2013 poland and germany (it may be that the printers had never intended to distribute copies of this edition in italy). as evidence of this, until the mid-18th century (and later) many authors from ashkenazic lands cite the text of the cremona edition (see further y. yudlov's article, below). the subsequent lublin 1622 and sulzbach 1684 editions follow the format of the cremona edition. \n \n \n over the years, the cremona edition became especially rare, in contrast to the mantua edition which was relatively more common. benayahu writes that many copies of the zohar were destroyed in the cremona burning of hebrew books (hadefus haivri bicremona, p. 137). this edition was rare even in the very next generation, as r. moshe zacuto writes in one of his letters: \"only a small minority possess the large [cremona] edition\u2026\" (igrot haremez, livorno 1780, 2). \n \n \n biblical references are printed in the margins of the leaves (uniquely characteristic of the cremona edition, unlike the mantua edition). in addition to the foliation of leaves, the columns and lines are also numbered (every tenth line). \n \n \n variations have been identified between copies of the cremona edition. in most known copies, the title page is dated 1559-1560, as in the present copy. these copies contain eight leaves (leaves 5-6 of bereshit and leaves 113, 118-122 of shemot) which according to benayahu (see below) were printed in mantua, and are typographically distinct from the other leaves. the schocken collection contains a copy with a different title page which does not mention the date of printing, and in which the abovementioned eight leaves were printed in cremona and resemble the rest of the leaves of the book. the present copy contains the common version of the title page, and those eight leaves are identical to those printed in mantua, as in the other copies. \n \n \n colophon on last leaf: \"the holy work was completed\u2026 today, friday\u2026 and was proofread by chaim son of r. shmuel ibn gattegno\u2026 and r. vittorio eliano, grandson of the chief grammarian r. eliyahu hamedakdek segal\". \n \n \n under the colophon is printed a latin approval of printing on the authority of the milan inquisition, dated august 1558. \n \n \n signatures and inscriptions to title page: \"aharon refael pontremoli\"; \"refael ami\"; \"nisan 1582\"; \"this came to my portion, hoshaiah of the family of [baruch]\u2026\". \n \n \n inscriptions within text, handwritten corrections and short glosses in several places (by various writers; some glosses trimmed). \n \n \n \n \n \n all parts in one volume. bereshit: 132 leaves. shemot: 122 leaves. vayikra-devarim: 146 leaves. 28 cm. overall fair condition, some leaves in good-fair condition. stains, including large dark dampstains (especially to first leaves, as well as in other places). traces of former dampness with mold stains to first leaves. tears, including marginal open tears to title page, first and last leaves, slightly affecting text, repaired with paper filling. worming, partially repaired with paper filling. old binding, with wear and defects (tears to spine and sides). \n \n \n \n \n \n for a general description of the book and its printing, on the relation between the cremona and mantua editions, and different copies of the cremona edition, see: meir benayahu, hadefus haivri bicremona, jerusalem, 1971, pp. 121-137; y. yudlov, \"on books, printers and publishers\", hasefer \u2013 70-year jubilee volume for mosad harav kook, jerusalem, 2008, pp. 556-559 (hebrew).","he":"ספר הזוהר, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, שלושת החלקים, על הספרים בראשית, שמות, ויקרא-דברים. קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי\"ט-ש\"כ [1559-1560]. מהדורה ראשונה של הזוהר, שנדפסה במקביל למהדורת מנטובה. \n \n \n על אף תאריך הדפוס הנזכר בדף השער (שי\"ט-ש\"כ), למעשה החלו בהדפסת המהדורה שלפנינו עוד קודם לכן, בשנת שי\"ח, באותה השנה בה החלה הדפסת מהדורת הזוהר במנטובה (מ' בניהו אף טוען כי מהדורה זו קדמה להדפסה במנטובה). \n \n \n המהדורה שלפנינו, בה נדפס כל ספר הזוהר בכרך אחד ובפורמט גדול (בגופן מרובע), זכתה לכינוי \"זוהר גדול\", בעוד מהדורת מנטובה, שנדפסה בשלושה כרכים, בפורמט קטן (בגופן \"כתב רש\"י\"), זכתה לכינוי \"זוהר קטן\". \n \n \n עותקים רבים מהמהדורה שלפנינו, הגיעו לארצות אשכנז \u2013 לפולין ולגרמניה (ייתכן שמלכתחילה לא התכוונו המדפיסים להפיץ את עותקי המהדורה באיטליה). עדות לכך היא שעד לאמצע המאה ה-18, ואף לאחר מכן, מחברים רבים מארצות אשכנז מצטטים את נוסח מהדורת קרימונה (ראו עוד מאמרו של י' יודלוב, להלן). בתבניתה של מהדורת קרימונה נדפסו בהמשך מהדורות לובלין שפ\"ג, וזולצבאך תמ\"ד. \n \n \n עם השנים הפכה מהדורת קרימונה לנדירה במיוחד; זאת לעומת מהדורת מנטובה, שהייתה נפוצה יותר באופן יחסי. בניהו כותב שעותקים רבים של הזוהר נשמדו בשריפת הספרים העבריים בקרימונה (הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 137). כבר בדור שלאחר מכן, בזמנו של הרמ\"ז, הייתה המהדורה נדירה, כפי שכותב הרמ\"ז באחד ממכתביו: \"כי הגדול [=דפוס קרימונה] נמצא רק בידי מיעוטא דמיעוטא...\" (אגרות הרמ\"ז, ליוורנו תק\"מ, סימן ב). \n \n \n בשולי הדפים נדפסו מראי מקומות לפסוקים (הדבר ייחודי למהדורת קרימונה, בשונה ממהדורת מנטובה). בנוסף לספירת הדפים נדפסה גם ספירה נפרדת לעמודות, וספירה לשורות (מספור באותיות בכל עשר שורות). \n \n \n ידועים שינויים בין עותקי מהדורת קרימונה. ברוב הטפסים הידועים נמצא דף השער עם פרט השנים שי\"ט-ש\"כ, כבעותק שלפנינו. בטפסים אלו נמצאים שמונה דפים (דפים ה-ו בספר בראשית, ודפים קיג, קיח-קכב בספר שמות), שלפי בניהו (ראו להלן) נדפסו במנטובה, ונבדלים במספר שינויים טיפוגרפיים מיתר הדפים. באוסף שוקן נמצא עותק ובו דף שער עם נוסח שונה, ללא אזכור שנת הדפוס; ובנוסף, שמונת הדפים הנזכרים לעיל, הנמצאים בעותק הזה, נדפסו גם הם בקרימונה, וזהים ליתר דפי הספר. בעותק שלפנינו מופיע דף שער בנוסח הרגיל; וכן שמונת הדפים שנזכרו זהים לדפים שנדפסו במנטובה, כפי שמופיעים ביתר העותקים. \n \n \n קולופון בדף האחרון: \"ותשלם מלאכת הקדש מכל מה שיגענו ומצאנו מספר הזוהר... היום יום ששי... והוגה על ידי הצעיר חיים בכמ\"ר שמואל ן' גאטינייו זלה\"ה... ועל ידי הבחור כמ\"ר ויטורייו אליאנו, נכדו של ראש המדקדקים הח\"ר אליהו המדקדק סג\"ל זצ\"ל\". \n \n \n מתחת לקולופון נדפס בלטינית אישור ההדפסה מטעם האינקוויזיציה במילאנו, מחודש אוגוסט 1558. \n \n \n חתימות ורישומים בדף השער: \"אהרן רפאל פונטרימולי יצ\"ו\"; \"רפאל עמי\"; \"ניסן ה' שמ\"ב ליצירה\"; \"עלה לגורלי הושעיא לבית [ברוך]...\". \n \n \n סימונים בגוף הטקסט, תיקונים והגהות קצרות בכתב-יד במספר מקומות (מכותבים שונים; חלק מההגהות \u2013 קצוצות). \n \n \n \n \n \n כל החלקים בכרך אחד. בראשית: קלב דף. שמות: קכב דף. ויקרא-דברים: קמו דף. 28 ס\"מ. מצב כללי בינוני, חלק מהדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וגדולים (במיוחד בדפים הראשונים, וכן במקומות נוספים). עקבות רטיבות עם סימני פטריה בדפים הראשונים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער והדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים (קרעים בשדרה ובצידיה). \n \n \n \n \n \n לתיאור כללי של הספר והדפסתו, על יחסה של מהדורת קרימונה למהדורת מנטובה, וטפסים שונים של מהדורת קרימונה, ראו: מאיר בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, ירושלים תשל\"א, עמ' 121-137; י' יודלוב, \"על ספרים, מדפיסים ומו\"לים\", הספר \u2013 יובל ה-70 למוסד הרב קוק, ירושלים תשס\"ח, עמ' 556-559."},"estimateMax":40000,"lotNumber":"11","title":{"en":"zohar \u2013 cremona, 1559-1560 \u2013 first edition printed simultaneously with mantua edition \u2013 rare \"large zohar\" edition, many copies destroyed in cremona book burning \u2013 standard edition in germany and poland","he":"ספר הזוהר \u2013 קרימונה, שי\"ט-ש\"כ, 1559-1560 \u2013 מהדורה ראשונה שנדפסה במקביל למהדורת מנטובה \u2013 מהדורת ה\"זוהר גדול\" הנדירה, ממנה הושמדו טפסים רבים בשריפת הספרים בקרימונה \u2013 המהדורה שהתקבלה בארצות אשכנז ופולין"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176718/view","tags":["judaica_kabala","judaica_historicaldocs","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":15000,"soldPrice":46000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:32.913Z","textCase":"lower","estimate":"$30,000 - $40,000","currency":"USD","id":176718,"estimateMin":30000},{"startPrice":50000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/008/008.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/009/009.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/010/010.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/011/011.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176719/003/003.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"passover haggadah, with order of bedikat chametz and kiddush for pesach evening, and with nimukei yosef commentary by r. yosef ashkenazi of padua. mantua: filipponi brothers and yosef son of yaakov shalit, 1568. \n \n \n especially rare complete copy of the second illustrated haggadah printed in mantua (see below for more information on the two illustrated haggadot printed in mantua). \n \n \n fine illustrated title frame (featuring mars and minerva). \n \n \n on title page: \"order of passover haggadah, with bedikat chametz, blessings and kiddush as ordained, for ashkenazim and italian natives and their wives, in order that they and their children learn, and the miracles and wonders illustrated, your eyes shall see rightly\". \n \n \n on verso of title page: order of kadesh and urechatz, with short commentary in italian and yiddish \u2013 both in hebrew letters. \n \n \n the haggadah begins with the order of bedikat chametz. \n \n \n the haggadah text is printed in large ashkenazic square type, with rafe marks. the marginal commentary and a few instructions appearing within the haggadah text are printed in a smaller square type (in varying sizes), while the captions accompanying some illustrations are printed in rashi type. \n \n \n the pages are framed, most decorated in vegetal patterns, with illustrations of cherubs (putti) holding flowers and musical instruments, geometrical shapes and various figures, and various renaissance motifs. various fine woodcut haggadah and passover scenes are featured beside them, at the bottom and sometimes the margins of the page: preparation and baking of matzah for passover; a family sitting at the seder night and a pauper knocking on their door; a hunter and dogs chasing rabbits (a motif appearing in various haggadah manuscripts and the haggadah of prague, 1527, probably originating as a play on the yaknehaz mnemonic for festival evening havdalah); the four sons and other sages; the children of israel laboring in egypt and an egyptian hitting an israelite; pharaoh bathing in the blood of the israelite babies; the daughter of pharaoh sending her maidservant for moses' basket; the children of israel crossing the red sea and the egyptians drowning; and more. \n \n \n the influence of the italian renaissance is discernible not only in the haggadah's decorated frames, but also in several other notable illustrations: abraham crossing the euphrates towards the land of canaan, depicted on p. [8a] as embarking in a gondola; a father figure answering his son's question (p. [4b]), reused as illustration for both r. elazar ben azariah and r. akiva (pp. [5b], [16a]; in the first mantua edition, this illustration was used for the wise son), is a near copy of michelangelo's rendition of jeremiah in the sistine chapel; the wicked son, depicted on p. [6b] as an italian condottiero (mercenary commander); and more. \n \n \n an illustration of white animals within the black background of the letters is featured as the emphasized initial word on p. [9b]. \n \n \n on last page, almechtiger g-tt piyyut (yiddish variation of adir hu). \n \n \n the title page features the printer's device of yosef son of yaakov shalit, depicting a bird holding a snake in its beak (this device reappears in enlarged form on last page; see: yaari, diglei hamadpisim haivriyim, illustration 19 and p. 132). \n \n \n on p. [3b], the blessing for karpas is erroneously printed with the word \"hagefen\"; a mounted paper strip contains the handwritten correction \"haadamah\" (remains of the paper repair also appear in the haggadah copy from the valmadonna trust library, digitized by nli; the correction appears to have been made in the press after printing). \n \n \n censor signatures, blurred (and damaged by tears) on last leaf. \n \n \n [36] leaves (handwritten foliation added in pencil to margins). 31.5 cm. varying condition of leaves, fair-good to fair. stains, including dark food and wine stains (many large stains to several leaves). tears and open tears, to margins of title page and other leaves, affecting text and illustrations in several places, repaired with paper filling (with small parts of frames and illustrations replaced by hand). worming, affecting text and illustrations, mostly replaced with paper filling. new leather binding. placed in cardboard and fabric slipcase. \n \n \n \n \n \n the illustrated mantua haggadot printed in the sixteenth century \n \n \n two typographically similar illustrated haggadot were printed in mantua in the mid-16th century. the first was printed in 1560 by yitzchak son of shmuel bassan, at the press of giacomo ruffinelli; the second was printed some eight years later by the filipponi brothers, under the name of yosef son of yaakov shalit. \n \n \n both haggadot made use of the same plates for printing, and the format and typesetting of both are nearly identical to the haggadah of prague, 1527. the main difference between the two mantua editions is the commentary of r. yosef ashkenazi of padua, appearing only in the present edition (up to p. [19a]), in the margins, replacing some of the decorations that had appeared in the first edition. \n \n \n several other variants also exist: the title frames are different, and a mnemonic for the seder order is printed on the verso; the initial word on p. [2a] is enlarged and emphasized in the present edition; the format and size of the type for the instructions inside the haggadah are somewhat different; some illustrations are newly captioned; birkat hamazon is absent in its entirety in the present edition; several illustrations have been moved; several decorations are added, including twelve small illustrations of the zodiacs on pp. [2b] and [4a] (no connection to text); a new woodcut appears twice only in the present edition, depicting the children of israel crossing the red sea (pp. [17b], [28a]). \n \n \n both mantua haggadot served as models for numerous illustrated haggadot in smaller sizes (quarto and octavo), printed in venice around the turn of the 17th century. \n \n \n of the two haggadot, the present haggadah is considered rarer, and few complete copies are extant. the nli catalog records only a scanned copy. \n \n \n \n \n \n provenance: \n \n \n \u2022 habsburg-feldman, geneva, june 1989, lot 17. \n \n \n \u2022 kestenbaum, new york, march 2002, lot 194. \n \n \n \n \n \n reference: \n \n \n \u2022 cecil roth, hahaggadah hametzuyeret shebidefus, areshet, iii (1961), pp. 18-19. \n \n \n \u2022 a.m. habermann, hahaggadah hametzuyeret \u2013 kitvei yad vesifrei defus, safed, 1963, pp. 18-20. \n \n \n \u2022 yosef haim yerushalmi, haggadah and history, a panorama in facsimile of five centuries of the printed haggadah from the collections of harvard university and the jewish theological seminary of america, philadelphia, 1975, pp. 38-39; plates 28-31. \n \n \n \u2022 otzar hahaggadot 25.","he":"סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח, ועם פירוש \"נמוקי יוסף\", מאת רבי יוסף אשכנזי מפדובה. מנטובה, דפוס בני הפיליפון ויוסף בן יעקב שליט, שכ\"ח [1568]. \n \n \n עותק שלם ונדיר במיוחד של ההגדה המאוירת השנייה שנדפסה במנטובה (על שתי ההגדות המאוירות שנדפסו במנטובה, ראו להלן). \n \n \n מסגרת שער מאוירת נאה (בה נראות דמויות מארס ומינרווה). \n \n \n בדף השער: \"סדר הגדות של פסח עם הבדיקה, וברכות וקדוש כחקה, לאשכנזים ולועזים ולנשיהם, למען ילמדון המה ובניהם, ועל הנסים ועל הנפלאות מצויירים, עיניכם תחזינה מישרים\". \n \n \n מעבר לשער: סדר \"קדש ורחץ\", עם ביאור קצר באיטלקית (\"וואלגר\" \u2013 לשון העם) וביידיש \u2013 שתיהן באותיות עבריות. \n \n \n ההגדה פותחת בסדר בדיקת חמץ. \n \n \n טקסט ההגדה נדפס באותיות מרובעות גדולות מטיפוס אשכנזי, בהן הודגשו בקווים אופקיים עיליים האותיות הרפויות. הפירוש המופיע בשוליים, והוראות מעטות המופיעות בגוף ההגדה נדפסו באותיות מרובעות קטנות (בגדלים משתנים), וכיתובי ההסבר המלווים חלק מהאיורים נדפסו בגופן \"כתב רש\"י\". \n \n \n כל העמודים מוקפים מסגרות, רובן מעוטרות בדגמים צמחיים, עם איורי מלאכי פוטי האוחזים בפרחים ובכלי נגינה, צורות גאומטריות ודמויות שונות, ומוטיבים רנסנסיים שונים. לצידם, בחלקם התחתון של רבים מהדפים ולעתים בשוליים, מופיעים איורים בחיתוכי עץ נאים, המציגים סצנות שונות מתוך ההגדה, והווי החג: הכנת ואפיית המצות לחג הפסח; משפחה יושבת בליל הסדר ועני דופק על דלתה; צייד ולצידו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (מוטיב המופיע בכתבי-יד שונים של הגדות וגם בהגדת פראג רפ\"ז, ומקורו כנראה בראשי התיבות יקנה\"ז \u2013 יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן); ארבעת הבנים וחכמים נוספים; בני ישראל עובדים בפרך במצרים ואיש מצרי מכה איש עברי; פרעה רוחץ בדם התינוקות העבריים; בת פרעה השולחת את אמתה לתיבת משה; בני ישראל עוברים בים סוף והמצרים טובעים בים; ועוד. \n \n \n השפעתה של אמנות הרנסנס האיטלקי ניכרת לא רק במסגרות המעוטרות שבהגדה, אלא גם במספר איורים מיוחדים נוספים: אברהם החוצה את נהר פרת בדרכו לארץ כנען, מתואר באיור שבדף [8א] כמי שמפליג בגונדולה; דמות אב המשיב לשאלת בנו (דף [4ב]), איור המופיע פעמיים נוספות גם כרבי אלעזר בן עזריה וכרבי עקיבא (דפים [5ב] ו-[16א]; במהדורה הראשונה שנדפסה במנטובה מופיע איור זה כבן החכם), הוא כמעט העתק של דמותו של הנביא ירמיהו, בציורו הנודע של מיכאלנג'לו, המופיע בקפלה הסיסטינית בוותיקן; הבן הרשע, מתואר באיור שבדף [6ב] כקונדוטיירו (ראש צבא שכיר) איטלקי; ועוד. \n \n \n בתוך האותיות של מילת הפתיחה המודגשת \"צא\" שבדף [9ב], מופיעים איורים של חיות לבנות, על רקען השחור של האותיות. \n \n \n בעמוד האחרון מופיע הפיוט \"אלמעכטיגר גאט\" (ואריאציה ביידיש על \"אדיר הוא\"). \n \n \n בדף השער מופיע דגל המדפיס של יוסף בן יעקב שליט, בו נראית ציפור אוחזת במקורה נחש (דגל זה מופיע בשנית, בגרסה מוגדלת יותר, בעמוד האחרון; ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 19 ועמ' 132). \n \n \n בדף [3ב], בברכת הכרפס, נדפסה בטעות המילה \"הגפן\", ועליה הודבק גזיר נייר עם תיקון בכתב-יד: \"האדמה\" (שרידי הדבקת נייר נראים גם בעותק של ההגדה מאוסף ולמדונה, הסרוק בקטלוג הספרייה הלאומית; כפי הנראה נעשה התיקון בבית הדפוס, לאחר ההדפסה). \n \n \n חתימות צנזורה מטושטשות (ופגומות מקרעים) בדף האחרון. \n \n \n \n \n \n [36] דף (בשולי הדפים נוסף מספור בכתב-יד, בעפרון). 31.5 ס\"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל ויין כהים (במספר דפים כתמים גדולים ורבים). קרעים וקרעים חסרים, בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של קטעים קטנים מהמסגרות והאיורים בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק קרטון ובד תואם. \n \n \n \n \n \n \n \n \n הגדות מנטובה המאוירות שנדפסו במאה ה-16 \n \n \n בעיר מנטובה נדפסו באמצעה של המאה ה-16 שתי הגדות מאוירות, הדומות בעיצובן הטיפוגרפי זו לזו. ההגדה הראשונה נדפסה בשנת ש\"כ-שכ\"א (1560), על ידי יצחק בן שמואל בסאן, בבית דפוסו של יקומו רופינילו, וההגדה השנייה נדפסה כשמונה שנים מאוחר יותר, בדפוס \"בני הפיליפון\", בשמו של יוסף בן יעקב שליט. \n \n \n בשתי ההגדות נעשה שימוש באותן הגלופות להדפסת הטקסט, וצורת האותיות וסדר הטקסט בשתיהן זהים כמעט לסדר בהגדת פראג רפ\"ז. ההבדל המרכזי בין שתי מהדורות מנטובה הוא פירושו של רבי יוסף אשכנזי מפדובה, המופיע רק במהדורה שלפנינו (עד לקטע \"מצה זו שאנו אוכלים\", דף [19א]), בשולי הדפים, במקום חלק מהעיטורים שהופיעו במהדורה הראשונה. \n \n \n בנוסף לכך ישנם מספר שינויים נוספים: מסגרת השער בשתי ההגדות שונה, וכן נדפס מעבר לשער סימן לזכירת סדר הסימנים; המילה \"אור\" בדף השני הוגדלה והודגשה במהדורה שלפנינו; עיצוב וגודל האותיות של ההוראות בפנים ההגדה מעט שונים; נוספו כיתובי הסבר לצידם של חלק מהאיורים; ברכת המזון נשמטה לגמרי במהדורה שלפנינו; מיקומם של מספר איורים השתנה; נוספו מספר עיטורים, בהם שנים-עשר איורים קטנים של מזלות החודשים המופיעים בדפים [2ב] ו-[4א] (ללא כל קשר לטקסט); וכן נוסף חיתוך עץ חדש המופיע פעמיים רק במהדורה שלפנינו, בו נראים בני ישראל חוצים את ים סוף (דפים [17ב] ו-[28א]). \n \n \n שתי ההגדות שנדפסו במנטובה שימשו כדגמים לשורת הגדות מאוירות בפורמט קטן יותר (קווארטו ואוקטבו), שנדפסו בוונציה סביב מפנה המאה ה-17. \n \n \n מבין שתי ההגדות, נחשבת ההגדה שלפנינו לנדירה יותר, ושרדו ממנה עותקים שלמים מעטים. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד. \n \n \n \n \n \n מקור: \n \n \n \u2022 habsburg feldman, ז'נווה, יוני 1989, פריט 17. \n \n \n \u2022 קסטנבאום, ניו יורק, מרץ 2002, פריט 194. \n \n \n \n \n \n ספרות: \n \n \n \u2022 ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ\"א, עמ' 18-19. \n \n \n \u2022 א\"מ הברמן, ההגדה המצוירת \u2013 כתבי-יד וספרי דפוס, צפת, תשכ\"ג, עמ' 18-20. \n \n \n \u2022 yosef haim yerushalmi, haggadah and history, a panorama in facsimile of five centuries of the printed haggadah from the collections of harvard university and the jewish theological seminary of america, philadelphia, 1975, pp. 38-39; plates 28-31. \n \n \n \u2022 אוצר ההגדות 25."},"estimateMax":120000,"lotNumber":"12","title":{"en":"passover haggadah \u2013 mantua, 1568 \u2013 many fine woodcut illustrations and decorations \u2013 second illustrated haggadah printed in mantua, especially rare \u2013 highly impressive illustrated hebrew print production of the 16th century","he":"הגדה של פסח \u2013 מנטובה, שכ\"ח, 1568 \u2013 עיטורים ואיורים רבים בחיתוכי עץ \u2013 ההגדה המאוירת השנייה שנדפסה במנטובה \u2013 נדירה במיוחד, מיצירות הדפוס העברי המאוירות המרשימות ביותר של המאה השש-עשרה"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176719/view","tags":["judaica_hagadot","art_lithography","judaica_all","art_all","art","judaica"],"directSalePrice":50000,"soldPrice":55000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:22.045Z","textCase":"lower","estimate":"$80,000 - $120,000","currency":"USD","id":176719,"estimateMin":80000},{"startPrice":300000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176720/007/007.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"likutei amarim [tanya], part i: sefer shel beinonim, with part ii: shaar hayichud vehaemunah, by r. shneur zalman of liadi, the alter rebbe. slavita: [r. moshe shapira], 1796. first edition, printed in the author's lifetime. \n \n \n approbations by two disciples of the maggid of mezeritch printed at the beginning of the book \u2013 r. meshulam zusha of anipoli and r. yehudah leib hakohen of anipoli. the author's introduction (a 1795 letter) is printed afterwards. \n \n \n the book was printed anonymously (the author\u2019s name appears neither on the title page nor in the two approbations or the author\u2019s introduction). it was printed over the course of three months: the approbations are dated tuesday, ki tavo, 17th elul 1796, and the colophon at the end of the book is dated tuesday, 20th kislev 1796. \n \n \n published by r. shalom shachna altschuler (son-in-law of the alter rebbe and father of the tzemach tzedek of lubavitch) and his partner. variant colophon: the present copy is signed by \"the worker\u2026 elazar son of\u2026 r. tzvi hirsch of slavita\" (other copies are signed by \"the typesetter\u2026 avraham tzvi son of r. eliezer katz\"). \n \n \n this edition is uniquely valuable as a completely uncensored text, unlike most later editions. \n \n \n the first edition of this book included only the first two parts: \"part i, called sefer shel beinonim, based on the verse 'for the matter is very close to you, in your mouth and in your heart to perform it', explaining thoroughly how it is very close\u2026\" \u2013 the elements of service of g-d, and \"part ii, called chinuch katan [called shaar hayichud vehaemunah on the page headers]\u2026 based on the first section of the shema reading\" \u2013 the elements of faith in g-d's unity. \n \n \n early ownership inscription at top of title page: \"belongs to yehudah leib son of r. tzvi. who purchases this book acquires the life of the world to come\". \n \n \n rare and exceptional copy, in unaltered original condition, untrimmed and unbound. approximately half of the leaves display especially wide margins (the text was not printed in the center of the sheets; consequently, some leaves retain exceptionally broad margins \u2013 in some places nearly half the width of the text column \u2013 whereas the others show normal margins). \n \n \n \n \n \n this book of tanya is being auctioned from the estate of the noted philanthropist refael shlomo drimmer (1951-2022), a distinguished chabad chassid in brooklyn, and a descendant of r. shlomo drimmer, head of the beit din of skala-podilska, author of yashresh yaakov and responsa beit shlomo. reb shlomo was famous for his generosity and his many acts of charity, and he supported torah and charitable institutions open-handedly. he was dedicated to communal work, and promoted peace and reconciliation. he was a follower of the lubavitcher rebbe, and served as a member of the central tomchei temimim lubavitch yeshiva administration, and as a council member in the crown heights neighborhood. for some three decades, reb shlomo collected antique manuscripts and rare and valuable books. at the request of the family, all proceeds from the sale of this tanya will support a renovation project of the lubavitcher rebbe's ohel. \n \n \n \n \n \n [3], 4-86 leaves. 19 cm (width of leaves up to 13 cm). good-fair condition. stains and wear. minor defects and tears. worming to most leaves, affecting text, repaired with paper. stamps of the schocken library in jerusalem in margins of title leaf and last leaf. new endpapers (sewn on); without binding. \n \n \n \n \n \n provenance: \n \n \n \u2022 schocken collection, jerusalem (purchased before may 16, 1946). \n \n \n \u2022 sotheby's, london, december 1993, lot 265. \n \n \n \u2022 judaica jerusalem, april 2008, lot 757. \n \n \n \u2022 estate of shlomo drimmer, brooklyn, new york. \n \n \n \n \n \n \n \n \n the main tanya editions, parts printed during the author's lifetime and posthumously \n \n \n the first edition of the tanya printed by the alter rebbe in slavita (slavuta) contained the first part of the book (53 chapters) and the second part (chinuch katan \u2013 shaar hayichud vehaemunah, 12 chapters). the title page and page headers name the book likutei amarim (later editions would also call it tanya). this edition bears no traces of censorship. \n \n \n in 1799 and the first decade of the 1800s, four more editions of the tanya were printed in żółkiew, galicia (present-day zhovkva, ukraine), including the first appearance of part iii: the earliest version of igeret hateshuvah. in 1806, the alter rebbe printed his book for a second time in shklow, including the final version of igeret hateshuvah, with improvements in wording, additional explanation and with a division into twelve chapters. this edition contains added approbations by the rabbis of shklow and kopust, and is likewise free of censorship. \n \n \n a year and a half after the passing of the alter rebbe, the author's sons printed a third edition of the tanya (shklow, 1814), with an additional fourth part called igeret hakodesh (32 letters), and a fifth part called kuntres acharon, giving their approbation with their signatures: r. dov ber (the mitteler rebbe), r. chaim avraham and r. moshe. \n \n \n from that point on, most tanya editions were printed from the shklow edition of 1814, comprising all five parts of the book. in the vilna edition of 1900, the entire tanya text was emended by the rebbe rashab of lubavitch, with some important additions omitted from earlier printings. all subsequent tanya editions were printed based on the rebbe rashab's text, printed in vilna, 1900. \n \n \n \n \n \n the composition and publication of the tanya \n \n \n during the 1790s, the alter rebbe was one of the main chassidic leaders in belarus. many of his followers sought his advice in service of g-d. at times they would have to wait for weeks in order to gain a private audience with him \u2013 a time-consuming situation which he found burdensome. in three letters he wrote at the time, he asks to restrict admission of those who had already had private audiences with him, in order to enable newcomers to enter; in tandem, he authored booklets of guidance in service of g-d, as a replacement for private audiences. these booklets later became the tanya. \n \n \n in a 1795 letter to his followers (later printed as the introduction to the book), the alter rebbe writes of the booklets, called likutei amarim: \"they are all responses to many requests for advice of the chassidim of our country\u2026 to advise them on the service of g-d. since time no longer permits a private response to each individual's question, and also because forgetfulness is a factor, i therefore wrote all the answers to all the questions, 'to be preserved as a sign', for each person to have 'as a remembrance between his eyes', and no longer butt in to speak with me privately, for in them he will find peace for his soul and proper advice for all of his difficulties in the service of g-d\". \n \n \n after inaccurate copies of the booklets were disseminated, the alter rebbe decided to have them published. the tanya was printed during the last months of 1796. \n \n \n the alter rebbe wrote his book over several years of intense and protracted study. his disciple, r. aharon of strashelye, writes: \"i know and saw his great exertion while authoring his holy book. with his deep wisdom and understanding, he would select from all of the holy matters explained in etz chaim and pri etz chaim, based on which he authored his holy work\". the alter rebbe meticulously probed every word, every letter, leaving behind nothing extraneous or redundant. his grandson, the tzemach tzedek, writes that seeming synonyms are repeated deliberately and precisely. reputedly, the author would sometimes deliberate for weeks over a single letter. \n \n \n a chassidic tradition attributed to the mashpia r. shmuel grunem esterman has it that the alter rebbe would personally give the tanya to his followers: \"the sale or gift of the tanya was performed by the rebbe himself. and when emissaries would come from various cities, he himself was the one to estimate how many tanyas were needed for that city\u2026\". \n \n \n the alter rebbe said of his work: \"from the tanya, one can be a chassid like abraham\". the ohev yisrael of apta said that \"even our holy ancestors, abraham, isaac and jacob, followed the method of service of g-d written in likutei amarim\". when the book reached his mechutan r. levi yitzchak of berditchev, he marveled \"how it was possible to put such a great and awesome g-d in such a small book\". \n \n \n the book was highly appreciated by the chassidic masters, many of whom quote it in their books. the maggid of kozhnitz would reputedly study a chapter of the tanya daily, while wearing his rabbeinu tam tefillin, and once told r. asher of stolin that the tanya is \"a book from the garden of eden\". the maggid cites the tanya in several places in his books, despite being the alter rebbe's senior in age. the ahavat yisrael of vizhnitz said that one should pledge one's shtreimel as collateral in order to purchase the tanya. \n \n \n from its first publication until the holocaust, the book was printed in some forty editions; from that time onwards it was printed in thousands more. the book has been received in most jewish circles as a foundational book on faith and service of g-d. \n \n \n chabad rebbes associated many segulot with the study of the tanya, and even with merely possessing it in one's home: segulot for pure faith, preventing stray thoughts, rectification of sins, healing of body and soul, blessing and success, and rescue and salvation. the lubavitcher rebbe directed every home to have a tanya, as a segulah for protection.","he":"ספר לקוטי אמרים [תניא], חלק ראשון: \"ספר של בינונים\", עם חלק שני: \"שער היחוד והאמונה\", מאת האדמו\"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא], בשנת \"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו\" [תקנ\"ו]-תקנ\"ז [1796]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר. \n \n \n בפתח הספר נדפסו הסכמות שניים מתלמידי המגיד ממזריטש \u2013 הרה\"ק רבי משולם זושא מאניפולי והרה\"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. בהמשך נדפסה הקדמת המחבר: \"והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו יצ\"ו\" (אגרת אדמו\"ר הזקן משנת תקנ\"ה). \n \n \n הספר נדפס בעילום שם המחבר (שמו אינו נזכר בדף השער, בשתי ההסכמות ואף לא בהקדמת המחבר). הדפסתו נמשכה כשלושה חודשים: ההסכמות נחתמו ביום ג' פרשת כי תבוא, י\"ז אלול תקנ\"ו, ובקולופון בסוף הספר, \"תשלם המלאכה... ביום שהוכפל בו כי טוב יום ג' ך לחודש כיסלו שנת תקנ\"ז לפ\"ק\". \n \n \n הובא לדפוס בידי רבי שלום שכנא אלטשולר (חתן אדמו\"ר הזקן ואביו של האדמו\"ר בעל ה\"צמח צדק\" מליובאוויטש), ושותפו. וריאנט בקולופון: בעותק שלפנינו חתום \"הפועל... אלעזר בהרבני מוהר\"ר צבי הירש זצ\"ל מק\"ק סלאוויטא\" (בעותקים אחרים חתום: \"המסדר האותיות... אברהם צבי במוהר\"ר אליעזר כ\"ץ\"). \n \n \n מעלה מיוחדת במהדורה זו, שלא נגעה בה כלל יד הצנזורה, אשר שלטה ברוב המהדורות שלאחריה. \n \n \n במהדורה הראשונה של הספר נכללו שני החלקים הראשונים בלבד: \"חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים... מיוסד על הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. לבאר היטב איך הוא קרוב מאד, בדרך ארוכה וקצרה...\" \u2013 ביאור יסודות עבודת ה'; \"חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן [בראשי העמודים: 'שער היחוד והאמונה']... מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע\" \u2013 ביאור יסודות האמונה ביחוד ה'. \n \n \n רישום בעלות עתיק בראש דף השער: \"שייך ליהודא ליב בהר\"ר צבי זללה\"ה. קנה לו ספר זה קנה חיי עוה\"ב\". \n \n \n עותק נדיר ויוצא דופן, אשר נותר בצורתו כביום צאתו מבית הדפוס, ללא חיתוך שולי הדפים ומבלי שעבר תחת ידי הכורך. בכמחצית מן הדפים שוליים רחבים במיוחד (הטקסט לא נדפס במרכז הגיליון; כתוצאה מכך, כמחצית מן הדפים נותרו עם שוליים רחבים מאוד, לעיתים עד כדי מחצית מרוחב עמודת הטקסט, ואילו בדפים האחרים נותרו השוליים ברוחב רגיל). \n \n \n \n \n \n ספר התניא מוצע למכירה מעיזבונו של הנגיד הנודע ר' רפאל שלמה דרימער (תשי\"א-תשפ\"ב), מחשובי חסידי חב\"ד בברוקלין, ומצאצאי הגאון הקדוש רבי שלמה דרימער ראב\"ד סקאלא, בעל \"ישרש יעקב\" ושו\"ת \"בית שלמה\". ר' שלמה נודע בנדיבותו ובמעשי צדקה רבים, ותרם ביד רחבה למוסדות תורה וחסד. היה מסור לעבודת הכלל, ועסק בהשכנת שלום ובקירוב הלבבות. היה חסיד ומקושר לרבי מליובאוויטש, ושימש חבר בהנהלת ישיבת \"תומכי תמימים\" ליובאוויטש המרכזית וחבר ועד הקהל בשכונת קראון-הייטס. במשך כשלושה עשורים עסק ר' שלמה באספנות כתבי-יד עתיקים וספרים נדירים ויקרי ערך. לבקשת המשפחה, כל ההכנסות ממכירת ספר התניא מיועדות לתמיכה בפרויקט שיפוץ של מתחם האוהל הקדוש של הרבי מליובאוויטש. \n \n \n \n \n \n [3], ד-פו דף. 19 ס\"מ (רוחב הדפים עד 13 ס\"מ). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגמים וקרעים קלים. סימני עש במרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקה ובמילוי נייר. חותמות ספריית שוקן בירושלים בשולי דף השער והדף האחרון. דפי מגן חדשים (חוברו בתפירה); ללא כריכה. \n \n \n \n \n \n מקור: \n \n \n \u2022 אוסף שוקן, ירושלים (נרכש לפני 16.5.1946). \n \n \n \u2022 סות'ביס, לונדון, דצמבר 1993, פריט 265. \n \n \n \u2022 יודאיקה ירושלים, אפריל 2008, פריט 757. \n \n \n \u2022 עיזבון ר' שלמה דרימער, ברוקלין, ניו יורק. \n \n \n \n \n \n \n \n \n מהדורות ה\"תניא\" העיקריות וחלקיו שנדפסו בחיי המחבר ולאחר הסתלקותו \n \n \n במהדורה הראשונה שהדפיס האדמו\"ר הזקן בסלאוויטא נדפסו חלקו הראשון של הספר (נ\"ג פרקים) וחלקו השני הנקרא \"חינוך קטן \u2013 שער היחוד והאמונה\" (י\"ב פרקים). בשער ובראשי עמודיו נקרא הספר בשם \"ליקוטי אמרים\" (בכל המהדורות הבאות יכונה החיבור גם בשם \"תניא\"). במהדורה זו לא ניכרות עקבות ידה של הצנזורה. \n \n \n בשנת תקנ\"ט, וכן בשנות התק\"ס, נדפסו בזאלקווא שבגליציה ארבע מהדורות נוספות של ספר התניא, ובהן נדפס לראשונה חלקו השלישי: \"אגרת התשובה\" (מהדורה קמא). בשנת תקס\"ו הביא אדמו\"ר הזקן בשקלוב את ספרו בשנית לדפוס, והדפיס בו את \"אגרת התשובה\" בנוסח בתרא \u2013 \"בשינוי לשון למעליותא ובתוספת ביאור\" \u2013 ובחלוקה לי\"ב פרקים. למהדורה זו נוספו הסכמות מרבני שקלאב וקאפוסט, והיא נקייה אף היא משינויי הצנזורה. \n \n \n כשנה וחצי לאחר הסתלקות אדמו\"ר הזקן הדפיסו בני המחבר מהדורה שלישית של ה\"תניא\" (שקלוב, תקע\"ד). במהדורה זו הוסיפו חלק רביעי הנקרא \"אגרת הקודש\" (ל\"ב מכתבים) וחלק חמישי הנקרא \"קונטרס אחרון\"; ונתנו את הסכמתם בחתימותיהם: ר' דוב בער (האדמו\"ר האמצעי), ר' חיים אברהם ור' משה. \n \n \n מכאן ואילך נדפסו רוב מהדורות ספר התניא במתכונת מהדורת שקלוב תקע\"ד, הכוללת את כל חמשת חלקי הספר. במהדורת ווילנא תר\"ס הוגה נוסח ה\"תניא\" כולו בידי הרבי הרש\"ב מליובאוויטש, ונוספו בו כמה הוספות חשובות שנשמטו במהדורות שקדמו לה. מאז ועד ימינו נדפסו כל מהדורות ה\"תניא\" על פי נוסח הרבי הרש\"ב במהדורת ווילנא תר\"ס. \n \n \n \n \n \n על חיבור ה\"תניא\" והבאתו לדפוס \n \n \n בשנות התק\"נ היה האדמו\"ר הזקן מן המנהיגים החסידיים המרכזיים ברוסיה הלבנה. רבבות חסידים נהרו אליו, ופונים רבים ביקשו לשאול בעצתו בענייני עבודת ה'. לעיתים המתינו שבועות אחדים כדי להיכנס לחדרו ל\"יחידות\" \u2013 דבר שגזל ממנו זמן רב והיה למורת רוחו. על כן כתב באותם ימים שלוש אגרות, שבהן ביקש להגביל את הכניסה לאלה שכבר נכנסו ליחידות, כדי להקל על כניסתם של מי שעדיין לא נכנסו; ובמקביל חיבר קונטרסי הדרכה בענייני עבודת ה', כתחליף למפגש הפרטי עמו. מקונטרסים אלו נתגבש בהמשך ספר התניא. \n \n \n באגרת לחסידים משנת תקנ\"ה (שנדפסה בהמשך כהקדמת הספר) כותב אדמו\"ר הזקן: \"בקונטרסים אלו הנקראים בשם ליקוטי אמרים... וכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ\"ש דמדינתנו תמיד... לשית עצות בנפשם בעבודת ה'. להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה. על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות, למשמרת לאות, להיות לכל אחד ואחד לזכרון בין עיניו, ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות, כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה'\". \n \n \n לאחר שהתפשטו העתקות לא מדויקות של הקונטרסים, החליט האדמו\"ר הזקן להביא את הדברים לבית הדפוס. הדפסת ספר התניא החלה בשלהי שנת תקנ\"ו ונשלמה בכ' כסלו תקנ\"ז. \n \n \n האדמו\"ר הזקן כתב את ספרו בעומק העיון במשך כמה שנים. תלמידו הרה\"ק רבי אהרן מסטראשעלע כותב: \"לי גלוי וידוע ועיני ראו גודל היגיעה שהיה לו בעת אשר חיבר ספרו הקדוש, אשר בעומק חכמתו ובינתו היה מברר מכל הדברים הקדושים המבוארים בעץ חיים ובפרי עץ חיים, וע\"פ הדברים האלו חיבר חיבורו הקדוש\". האדמו\"ר הזקן ליטש בדייקנותו כל מילה וכל אות, ואין בספרו מילים מיותרות או כפל לשון. בעניין זה כותב נכדו האדמו\"ר בעל ה\"צמח צדק\": \"מה שכתב בתניא לשון 'אור' ו'כח' ו'חיות', שמעתי שבכוונה כפל הלשונות, ובדקדוק גדול כתב כן\". מסופר כי לעתים התעכב שבועות אחדים על כתיבת אות אחת בספרו. \n \n \n מסורת חסידית בשם המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן מספרת כי האדמו\"ר הזקן נהג להעניק את ספר התניא בעצמו לחסידיו: \"אשר מכירת התניא, או הנתינה, היה ע\"י כ\"ק רבינו בעצמו. וכשבאו משלחות מעיירות שונות, היה הוא בעצמו מעריך כמה [ספרי] תניא נחוץ לעיר זו..\". \n \n \n האדמו\"ר הזקן התבטא על ספרו: \"מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו\". ה\"אוהב ישראל\" מאפטא אמר ש\"גם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בליקוטי אמרים\". כשהגיע הספר לידי מחותנו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, התפעל ואמר: \"פלא עצום הוא, איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כזה קטן...\". \n \n \n הספר התקבל בהערכה עצומה אצל רוב גדולי החסידות, ורבים ציטטו ממנו בספריהם. מסופר על המגיד מקוזניץ שהיה לומד מדי יום פרק בתניא כשהוא מעוטר בתפילין דרבנו תם, ואף התבטא לפני רבי אשר מסטולין כי ספר התניא הוא \"ספר מגן עדן\". המגיד מצטט בכמה מקומות בספריו דברים מספר התניא, אף שהיה מבוגר מן האדמו\"ר הזקן בשנים אחדות. האדמו\"ר מוויזניץ בעל \"אהבת ישראל\" אמר שצריך למשכן את השטריימל כדי לקנות את ספר התניא. \n \n \n מאז נדפס לראשונה ועד השואה נדפס הספר בכארבעים מהדורות; ומאז ועד ימינו \u2013 באלפי מהדורות נוספות. הספר התקבל במרבית חוגי ישראל כספר יסוד באמונה ובעבודת ה'. \n \n \n אדמו\"רי חב\"ד ייחסו סגולות רבות ללימוד בספר התניא, ואף להחזקתו בבית בלבד: סגולות לאמונה טהורה, למניעת מחשבות זרות, לתיקון על חטאים, לרפואת תחלואי הגוף והנפש, לשפע ברכה והצלחה, ולהצלה וישועה. הרבי מליובאוויטש הורה שעל הספר להימצא בכל בית כסגולה לשמירה."},"estimateMax":800000,"lotNumber":"13","title":{"en":"likutei amarim (tanya) \u2013 first edition \u2013 slavita, 1796 \u2013 complete schocken library copy, with wide margins \u2013 proceeds of sale will be donated to the renovation of the lubavitcher rebbe's ohel","he":"ליקוטי אמרים (תניא) \u2013 מהדורה ראשונה \u2013 סלאוויטא, תקנ\"ו-תקנ\"ז \u2013 עותק שוקן, שלם עם שוליים רחבים \u2013 ההכנסות ממכירת הספר מוקדשות לחיזוק ולשיפוץ מתחם ה\"אוהל\" של הרבי מליובאוויטש"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176720/view","tags":["judaica_kabala","judaica_books","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":300000,"soldPrice":300000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:22.048Z","textCase":"lower","estimate":"$500,000 - $800,000","currency":"USD","id":176720,"estimateMin":500000},{"startPrice":25000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/010/010.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/009/009.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/012/012.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176721/002/002.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"torah shield. augsburg, ca. mid-17th century. \n \n \n silver, repoussé, cut and engraved. marked with the augsburg city mark (in use ca. 1645-1670) and with the maker's mark hp within an oval frame, apparently that of hieronymus priester, a master silversmith from 1649 onward (seling 1555). bells marked with partial 17th-century fineness marks from frankfurt am main (eagle). \n \n \n this torah shield was documented by theodor harburger in the village of goßmannsdorf between ca. 1925 and 1932; owing to this documentation, its precise provenance in a small bavarian jewish community is known. \n \n \n a small torah shield, adorned with high-relief vegetal motifs in rich baroque style and with a pair of putti figures. at the top is a crown-shaped ornament, affixed with two screws. at center is a rectangular compartment for interchangeable plaques (four double-sided plaques are present, possibly later), secured by two pins on the reverse. at the bottom is an ornament in the form of the tablets of the law, also affixed with two screws. engraved on the tablets are abbreviated forms of five of the ten commandments, and above them are engraved the letters \"ז'ב'ל' / ט'ב'ש'\", apparently the initials of the couple who dedicated the shield to a synagogue. three long suspension chains are attached through three dedicated holes along the upper edge. three bells are suspended from dedicated holes along the lower edge (one bell non-original). \n \n \n the shield originates from the collection of simon brueckheimer (see below). in a list compiled by brueckheimer's son, lazar (eliezer), in 2014, it is noted that the shield was created through secondary use of a silver ornament from an antique piece of furniture. this hypothesis may explain the presence of the putti figures on the shield \u2013 an ornamental motif uncharacteristic of ritual objects of this type \u2013 although similar figures also appear on another torah shield from bavaria, originating in the town of coburg, upper franconia (documented by harburger, p. 144, p160-405). \n \n \n a jewish community in the village of goßmannsdorf am main, located approx. 16 km south of würzburg, lower franconia, existed continuously from the 16th century onward, although it was always small and subject to restrictions imposed by the authorities. jews from goßmannsdorf are first mentioned in a document from 1510; another document, from 1532, lists ten jewish men in the village, apparently attesting to the existence of a small community. by the 17th century, a jewish community certainly existed there: in 1655, six jewish families resided in the village, earning their livelihood primarily through trade in cattle and horses, raw materials and agricultural produce. \n \n \n at the end of the 17th century, a jew named baruch ben jirmiahu naftali established a synagogue in his home for the village community and arranged for the writing of a torah scroll. in 1720, a decision was made to establish a new synagogue in the home of a jew named mayer, but this initiative failed, and only in 1764 was official permission granted by the authorities to build a synagogue. this synagogue was inaugurated in 1765, in a festive ceremony during which the torah scrolls were transferred from the old prayer room to the new building. regular services were held in the synagogue until the early 20th century; in subsequent years, the community required assistance from jews outside the village to complete a minyan. \n \n \n during kristallnacht in november 1938, nazi rioters destroyed the interior of the synagogue, desecrated the last torah scroll still kept there, and damaged the remaining ritual objects (some items had been transferred in advance to munich). in 1939, the synagogue building was sold to the goßmannsdorf municipality, under unjust conditions imposed upon the representatives of the village's destroyed community. \n \n \n \n \n \n height: 16 cm (including chains: 46 cm). width: 14.2 cm. overall good condition. \n \n \n \n \n \n provenance: \n \n \n \u2022 jewish community of goßmannsdorf, bavaria. \n \n \n \u2022 collection of simon brueckheimer. \n \n \n reference: theodor harburger, die inventarisation jüdischer kunst- und kulturdenkmäler in bayern, fürth: jüdisches museum franken, 1998, p. 229 (p160-620). \n \n \n additional information regarding the jewish community of goßmannsdorf appears on the alemannia judaica website. \n \n \n \n \n \n proceeds of sale will be donated. \n \n \n \n \n \n \n \n \n the collection of simon brueckheimer \n \n \n simon brueckheimer was born in külsheim in 1889. he moved to marktbreit in 1911 and served there as a schoolteacher from 1920 onward. in 1929, he initiated a project to document jewish ritual objects and property in the communities of bavaria, which he conducted during school vacations as part of the verband bayerischer israelitischer gemeinden (association of bavarian jewish communities). \n \n \n during kristallnacht, brueckheimer fled to frankfurt, where he was arrested and sent to the buchenwald concentration camp. after six weeks he was released, returned to marktbreit, and in april 1939 emigrated with his family to london, where he continued his project of documentation of the jewish communities of bavaria. \n \n \n during his travels among small communities, as well as after his emigration to london, brueckheimer assembled a small collection of jewish objects, which he gathered in the communities themselves or acquired later from jewish refugees who had arrived in england. the highlight of his collection is a goblet used for the chevra kadisha meal of the community of schwabach, now in the collection of the israel museum. his papers, documenting approximately 150 small jewish communities throughout bavaria, are preserved in the yad vashem archives in jerusalem. brueckheimer died in england in 1950. \n \n \n additional items from the collection of simon brueckheimer will be offered for sale in our forthcoming auctions. proceeds from the sale of these items will be donated in full.","he":"טס לספר תורה. אאוגסבורג, אמצע המאה ה-17 בקירוב. \n \n \n כסף רקוע, גזור וחקוק. חתום בחותמת העיר אאוגסבורג (בשימוש בשנים 1645-1670 בקירוב) ובחותמת הצורף hp במסגרת אובאלית, כנראה hieronymus priester, צורף-מוסמך החל מ-1649 (seling 1555); הפעמונים חתומים בחותמות איכות חלקיות מפרנקפורט על המיין (עיט) מהמאה ה-17. \n \n \n טס זה תועד בידי תאודור הרבורגר בכפר גוסמנסדורף (goßmannsdorf) בין השנים 1925-1932 בקירוב, והודות לתיעוד זה ידוע לנו מקורו המדויק של הטס באחת מהקהילות הקטנות של יהודי בוואריה. \n \n \n טס קטן ממדים, מעוטר בתבליט גבוה בדגמים צמחיים עשירים בסגנון בארוקי ובצמד דמויות פוטי (putti). בראש הטס עיטור בצורת כתר, הקבוע באמצעות שני ברגים. במרכזו תא מלבני ללוחיות מתחלפות (מצורפות 4 לוחיות דו-צדדיות, ייתכן כי הן מאוחרות יותר), קבוע באמצעות שני פינים בצדו האחורי. בחלקו התחתון עיטור בצורת לוחות הברית, אף הוא קבוע באמצעות שני ברגים. על הלוחות חקוקים קיצוריהם של חמישה מתוך עשרת הדברות ומעליהם חקוקות האותיות \"ז'ב'ל' / ט'ב'ש'\", כפי הנראה ראשי תיבות שמותיהם של בני זוג אשר הקדישו את הטס. שלוש שרשראות ארוכות לתלייה ממוקמות בשלושה נקבים ייעודיים בשוליים העליונים. שלושה פעמונים תלויים בנקבים ייעודיים בשוליים התחתונים (אחד מהם אינו מקורי). \n \n \n מקורו של הטס באוסף סימון ברוקהיימר (ראו להלן). ברשימה שחיבר בנו של ברוקהיימר, לזר (אליעזר), בשנת 2014, הוא מציין כי הטס נוצר על ידי שימוש משני בעיטור-כסף של רהיט עתיק. ייתכן כי יש בסברה זו כדי להסביר את הימצאותם של דמויות הילדים (פוטי) על גבי הטס \u2013 עיטור שאינו אופייני לכלי קודש מסוג זה \u2013 אך יש לציין כי דמויות דומות מופיעות גם על טס אחר שמקורו בבוואריה, בעיירה קובורג (coburg) שבפרנקוניה עילית (מתועד אצל הרבורגר, עמ' 144, p160-405). \n \n \n בכפר גוסמנסדורף על המיין, השוכן כ-16 ק\"מ מדרום לווירצבורג במחוז פרנקוניה תחתית, התקיימה קהילה יהודית ברציפות מן המאה ה-16, אף כי מאז ומתמיד הייתה קטנה וסבלה ממגבלות שהטילו עליה השלטונות. יהודים מגוסמנסדורף נזכרים לראשונה במסמך משנת 1510; מסמך אחר, משנת 1532, מונה עשרה גברים יהודים בכפר, וזו ככל הנראה עדות לקיומה של קהילה קטנה במקום. במאה ה-17 כבר התקיימה ללא ספק קהילה יהודית במקום: בשנת 1655 התגוררו בכפר שש משפחות, שעיקר פרנסתן בא ממסחר בבקר ובסוסים, בחומרי גלם ובתוצרת חקלאית. \n \n \n בסוף המאה ה-17 הקים יהודי בשם ברוך בן ירמיהו נפתלי בביתו בית כנסת עבור קהילת הכפר, ואף דאג לכתיבתו של ספר תורה. בשנת 1720 הוחלט להקים בית כנסת חדש בביתו של היהודי מאייר, אך המיזם לא עלה יפה, ורק בשנת 1764 ניתן האישור הרשמי מהרשויות לבנות בית כנסת. בית כנסת זה נחנך בשנת 1765, בטקס חגיגי שבמהלכו הועברו ספרי התורה מחדר התפילה הישן אל המבנה החדש. תפילות התקיימו בבית הכנסת החדש באופן סדיר עד ראשית המאה ה-20, ובשנים שלאחר מכן נזקקה הקהילה לעזרתם של יהודים מחוץ לכפר לשם השלמת המניין. \n \n \n במהלך ליל הבדולח בנובמבר 1938 הרסו פורעים נאצים את פנים בית הכנסת, חיללו את ספר התורה האחרון שעוד נשמר בו, ופגעו בכלי הקודש שנותרו בו (חלק מן הפריטים הועברו מבעוד מועד למינכן). בשנת 1939 נמכר בניין בית הכנסת בגוסמנסדורף לעירייה, בתנאים בלתי-הוגנים שנכפו על באי כוחה של הקהילה החרבה. \n \n \n \n \n \n גובה: 16 ס\"מ (כולל השרשרת: 46 ס\"מ), רוחב: 14.2 ס\"מ. מצב כללי טוב. \n \n \n \n \n \n מקור: \n \n \n \u2022 הקהילה היהודית בגוסמנסדורף, בוואריה. \n \n \n \u2022 אוסף סימון ברוקהיימר. \n \n \n \n \n \n ספרות: theodor harburger, die inventarisation jüdischer kunst- und kulturdenkmäler in bayern, fürth: jüdisches museum franken, 1998, p. 229 (p160-620). \n \n \n מידע נוסף אודות קהילת גוסמנסדורף ניתן למצוא באתר המרשתת alemannia judaica. \n \n \n \n \n \n סכום מכירת הפריט יוקדש לתרומה. \n \n \n \n \n \n \n \n \n אוסף סימון ברוקהיימר \n \n \n סימון ברוקהיימר (brueckheimer) נולד בקילסהיים (külsheim) בשנת 1889, הגיע למרקברייט (marktbreit) בשנת 1911 ושימש בה כמורה החל משנת 1920. ב-1929 יזם מבצע לתיעוד חפצי קודש ורכוש יהודי בקהילות בוואריה, אותו ניהל במהלך חופשותיו מעבודתו כמורה ובמסגרת איגוד הקהילות היהודיות של בוואריה (verband bayerischer israelitischer gemeinden). \n \n \n במהלך ליל הבדולח נמלט ברוקהיימר לפרנקפורט, שם נאסר ונשלח למחנה הריכוז בוכנוולד. לאחר שישה שבועות הוא שוחרר, שב למרקברייט, ובאפריל 1939 עזב עם משפחתו ללונדון, שם המשיך בפרויקט תיעוד הקהילות היהודיות של בוואריה. \n \n \n במהלך מסעותיו בקהילות הקטנות וכן לאחר הגירתו ללונדון יצר ברוקהיימר אוסף קטן של חפצים יהודיים, אותם ליקט בקהילות עצמן או רכש מפליטים יהודיים שהגיעו לאנגליה. גולת הכותרת של אוספו הינו גביע לסעודת חברה קדישא של קהילת שוואבך (schwabach), הנמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל. רשימותיו, המתעדות כ-150 קהילות קטנות ברחבי בוואריה, שמורות בארכיון \"יד ושם\" בירושלים. ברוקהיימר נפטר באנגליה ב-1950. \n \n \n פריטים נוספים מאוסף סימון ברוקהיימר יועמדו למכירה פומבית במכירותינו הבאות. תמורת הפריטים תיתרם במלואה."},"estimateMax":50000,"lotNumber":"14","title":{"en":"torah shield \u2013 augsburg, 17th century \u2013 from the synagogue of the jewish community of goßmannsdorf, bavaria","he":"טס לספר תורה \u2013 אאוגסבורג, המאה ה-17 \u2013 מבית הכנסת של קהילת גוסמנסדורף, בוואריה"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176721/view","tags":["judaica_ritualarticles","judaica_silveritems","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":25000,"soldPrice":42000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:22.050Z","textCase":"lower","estimate":"$30,000 - $50,000","currency":"USD","id":176721,"estimateMin":30000},{"startPrice":50000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/006/006.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/003/003.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/004/004.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/005/005.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/007/007.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176722/008/008.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"pair of torah finials. london, england, 1722, probably by abraham lopes de oliveyra or william spackman. dedicatory inscription [to the great synagogue of london] dated 5515 [1755]. \n \n \n silver, cast, repoussé, stamped and engraved (one finial marked with a worn fineness mark, apparently the britannia standard, and with a london date letter \u2013 g = 1722; several later bells marked with the maker's mark ab, probably abraham benelisha, london, ca. 1910); parcel-gilt. \n \n \n each finial surmounted by a crown-shaped parcel-gilt ornament with three arms, centered by a silver orb. a vase-shaped ornament separates the upper crown from the finial body, which is formed of two flattened, pear-shaped globes, decorated with smooth bands and with repoussé bands of bellflowers. \n \n \n three rows of six stylized hooks are soldered to the vase ornaments and to the finial bodies, with parcel-gilt bells suspended from dedicated rings on the upper and lower hooks. an additional ornament in the form of a chain of silver beads is soldered to the central hooks. \n \n \n the finials stand on hollow cylindrical stems, decorated with parcel-gilt vegetal patterns echoing those on the finial bodies. identical dedication inscriptions are engraved on the stems: \"this was donated by r. yosef david son of r. baruch / bendt bloch, of blessed memory, in the year 5515\" (on one stem, part of the inscription is slightly worn). both stems are marked with the hebrew letter gimel (engraved at the center of the dedication inscription) and also bear an additional ornament or monogram (worn). \n \n \n \n \n \n the name of david son of benedict (baruch) bloch, who donated the present finials, appears in cecil roth's study documenting the membership of the great synagogue of london from ca. 1708 to 1750 (see below, roth, 1962), where the full name of his father, benedict (baruch) son of solomon bloch, is also recorded. the father's name is likewise documented in the records of the chevra kadisha of the ashkenazi community of london (founded 1695/6), where he is listed as serving as gabai in 1708, as well as in connection with the new synagogue building in 1722 (see cecil roth, the great synagogue, below; roth's book also records a shochet named baruch benedict, who may be the same individual). \n \n \n the great synagogue served the ashkenazi community of london for centuries, and was the first ashkenazi synagogue established in the city following the readmission of jews to england in the 17th century. it was first inaugurated in 1690, rebuilt and enlarged in 1722, 1766 and 1790, and was ultimately destroyed in may 1941 during the german blitz in world war ii. \n \n \n london-made torah finials from the first half of the 18th century are exceedingly rare. of all pairs known today \u2013 fewer than twenty in total \u2013 most are preserved in museum collections. the documented finials from this period were produced by five silversmiths: samuel wastell (one pair), gabriel sleath (one pair), richard edwards (one pair, identification uncertain), william spackman (three pairs), and abraham lopes de oliveyra (approx. eleven pairs). \n \n \n among the documented finials by these makers, the present pair shows the closest affinities to finials made by de oliveyra, although certain decorative elements \u2013 such as the beaded chains and the bellflower motifs \u2013 also appear on finials made by william spackman (for comparison, see: israel museum collection, item b13.0555(a-b); rickie burman et al., treasures of jewish heritage: the jewish museum london, london: scala, 2006, p. 79). \n \n \n \n \n \n abraham lopes de oliveyra (also, de oliveira) \u2013 stemming from a marrano family of portuguese origin \u2013 was born in amsterdam in 1657 and died in london in 1750. he was the first jewish silversmith active in london and, throughout his career, the only jewish silversmith working in england. in his early years in london, de oliveyra was employed in cleaning and repairing silver objects and utensils for the spanish-portuguese synagogue on creechurch lane (which later became the bevis marks synagogue), until he received official authorization to use a hallmark and to produce silver in his own workshop. among his judaica works are approximately eleven pairs of torah finials made in the 1720s-1730s for synagogues of the jewish communities of london, one or two torah pointers, two sabbath lamps, and a small number of other objects, most of which \u2013 apart from a few exceptions \u2013 are now preserved in the collection of the jewish museum, london, and in other museum collections. \n \n \n \n \n \n height: 33.5 cm. maximum width: 12.5 cm. overall good condition. minor bends and warping, partly professionally restored. breaks to several central hooks, with small losses; some professionally restored. missing hooks replaced with new ones on upper vase ornaments. some bells are later replacements; one bell missing from lower suspension hook. possibly, bells missing from central suspension hooks. the finials are composed of three parts: upper crown ornament (screw-mounted), finial body with upper vase ornament soldered to it, and stem (also screw-mounted). possibly, the upper ornament was originally screw-mounted. finials' bodies appear to have been damaged near junction with stem, where worn silver marks are located, and silver marks were abraded during restoration. \n \n \n \n \n \n provenance: \n \n \n \u2022 the great synagogue, london. \n \n \n \u2022 the central synagogue (great portland street), london. \n \n \n \u2022 sotheby's, new york, june 5, 2019, lot 2. \n \n \n \n \n \n reference: \n \n \n \u2022 cecil roth, the great synagogue, london, 1690-1940 (published by e. goldston, london, 1950), online version (2003), pp. 17, 29, 61. \n \n \n \u2022 cecil roth, \"the membership of the great synagogue, london, to 1791\", miscellanies (jewish historical society of england, london), 6 (1962), pp. 177 (no. 19), 181, 184. \n \n \n \u2022 a.g. grimwade, \"anglo-jewish silver\", transactions (jewish historical society of england, london), 18 (1953-1955), pp. 113-125.","he":"זוג \"רימונים\" לספר תורה. לונדון, אנגליה, 1722, כנראה מעשה ידי אברהם לופז דה-אוליביירה או וויליאם ספקמן. כתובת הקדשה [לבית הכנסת הגדול של לונדון] משנת תקט\"ו [1755]. \n \n \n כסף יצוק, רקוע, מוטבע וחקוק (אחד ה\"רימונים\" חתום בחותמת איכות מטושטשת, כנראה חותמת איכות britannia standard, ובאות-שנה לונדונית g = שנת 1722. כמה פעמונים מאוחרים חתומים בחותמות הצורף ab, כנראה abraham benelisha, לונדון, 1910 בקירוב); הזהבה חלקית. \n \n \n בראש כל רימון עיטור בצורת כתר מוזהב בעל שלוש זרועות, עם כדורית כסופה במרכזו. עיטור דמוי כד מפריד בין הכתר העליון ובין גוף ה\"רימון\", המעוצב בצורת שני כדורים פחוסים, דמויי אגס, ומעוטר ברצועות חלקות וברצועות הרקועות עם פרחי פעמונית. \n \n \n לעיטורי הכדים ולגוף ה\"רימונים\" מולחמות שלוש שורות של שישה קולבים מסוגננים, עם פעמונים מוזהבים התלויים בטבעות ייעודיות בקולבים העליונים והתחתונים. עיטור נוסף המעוצב כשרשרת כדוריות כסופות מולחם אל הקולבים המרכזיים. \n \n \n ניצבים על רגל גלילית וחלולה המעוטרת בדגמים צמחיים מוזהבים המהדהדים את אלו המופיעים על גוף ה\"רימון\". כתובות הקדשה זהות חקוקות על הרגליים: \"זאת נדב כ' יוסף דוד בן כהר\"ר ברוך / בענדט בלאך ז\"ל בשנת תקט\"ו לפ\"ק\" (באחת הרגליים חלק מהמלים מטושטשות קמעה); שתי הרגליים מסומנות באות ג' (חקוקה במרכז כתובת ההקדשה) ונושאות גם עיטור או מונוגרמה (מטושטש). \n \n \n \n \n \n שמו של דוד בן בנדיקט (ברוך) בלוך, אשר הקדיש את ה\"רימונים\" שלפנינו, מופיע במאמרו של ססיל רות' המתעד את רשימת החברים של בית הכנסת הגדול בלונדון בשנים 1708 עד 1750 בקירוב (ראו להלן, רות', 1962), שם מופיע גם שמו המלא של אביו, בנדיקט (ברוך) בן סולומון בלוך. שמו של האב מתועד גם ברשומות של ה\"חברה קדישא\" של הקהילה האשכנזית (נוסדה 1695/6) כמי ששימש כגבאי הקהילה האשכנזית בשנת 1708, וכן במבנה החדש של בית הכנסת בשנת 1722 (ראו: ססיל רות', בית הכנסת הגדול, להלן. בספרו של רות' מתועד גם שוחט בשם ברוך בנדיקט, וייתכן כי מדובר באותו אדם). \n \n \n \"בית הכנסת הגדול\" שימש במשך מאות שנים את הקהילה היהודית-אשכנזית בלונדון והיה בית הכנסת האשכנזי הראשון שנוסד בעיר לאחר שובם של היהודים לאנגליה במאה ה-17. הוא נחנך לראשונה בשנת 1690, נבנה מחדש והורחב בשנים 1722, 1766 ו-1790, ולבסוף נחרב במאי 1941, בהפצצות הבליץ הגרמני על לונדון במלחמת העולם השנייה. \n \n \n \"רימונים\" לונדוניים מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 הינם נדירים ביותר, ומבין כלל הזוגות הידועים כיום \u2013 פחות מ-20 \u2013 רובם שמורים באוספים מוזיאליים. ה\"רימונים\" המתועדים מתקופה זו נוצרו בידי חמישה צורפים: סמואל ווסטל (wastell, זוג אחד), גבריאל סלית' (sleath, זוג אחד), ריצ'רד אדוארדס (edwards, זוג אחד, זיהוי לא ודאי), וויליאם ספקמן (spackman, שלושה זוגות) ואברהם לופז דה-אוליביירה (de oliveyra, כ-11 זוגות). \n \n \n מבין ה\"רימונים\" המתועדים של צורפים אלו, ה\"רימונים\" שלפנינו חולקים קווי דמיון בעיקר עם הרימונים של דה-אוליביירה, אם כי עיטורים מסוימים, דוגמת שרשראות הכדוריות ופרחי הפעמונית, מופיעים גם ברימונים שיצר וויליאם ספקמן (להשוואה, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, פריט b13.0555(a-b), וראו גם: \n rickie burman et al., treasures of jewish heritage: the jewish museum london, london: scala, 2006, p. 79). \n \n \n \n \n \n אברהם לופז דה-אוליביירה \u2013 בן למשפחת אנוסים שמוצאה בפורטוגל \u2013 נולד באמשטרדם בשנת 1657 ונפטר בלונדון בשנת 1750. דה-אוליביירה היה הצורף היהודי הראשון שפעל בלונדון ובאנגליה בכלל, ובכל שנות פעילותו היה גם הצורף היהודי היחיד שפעל באנגליה. בשנותיו הראשונות בלונדון עבד דה-אוליביירה בניקוי ובתיקון כלי-כסף בבית הכנסת הספרדי, עד שקיבל אישור רשמי להשתמש בגושפנקה וליצור כלי-כסף בבית-מלאכה משלו. בין חפצי היודאיקה שיצר ניתן למנות כ-11 זוגות רימונים לתורה שיצר בשנות ה-1720-1730 עבור בתי הכנסת של הקהילות היהודיות בלונדון, \"יד\" או שתיים לספר תורה, שתי מנורות שבת, וחפצים בודדים נוספים, אשר רובם \u2013 להוציא פריטים אחדים \u2013 שמורים כיום באוסף המוזיאון היהודי בלונדון ובאוספים מוזיאליים אחרים. \n \n \n \n \n \n גובה: 33.5 ס\"מ, רוחב מרבי: 12.5 ס\"מ. מצב כללי טוב. מעט כיפופים ופחיסות, חלקם שוקמו באופן מקצועי. שברים בכמה מהקולבים המרכזיים, בחלקם פיסות קטנות חסרות, חלקם משוקמים באופן מקצועי. קולבים חסרים הושלמו בחדשים בעיטורי הכדים העליונים. חלק מהפעמונים מאוחרים יותר. פעמון אחד חסר במתלים התחתונים. ייתכן כי חסרים פעמונים במתלים המרכזיים. ה\"רימונים\" מורכבים משלושה חלקים: עיטור הכתר העליון (מתברג), גוף הרימון אליו מולחם עיטור הכד העליון, והרגל (מתברגת אף היא). ייתכן כי העיטור העליון היה מוברג במקור. נראה כי ניזוקו בעבר סמוך לחיבור הרגל, במקום בו מופיעות חותמות הכסף המטושטשות, ובשיקומם נמחקו החותמות. \n \n \n \n \n \n מקור: \n \n \n \u2022 בית הכנסת הגדול (the great synagogue), לונדון. \n \n \n \u2022 בית הכנסת המרכזי (the central synagogue, great portland street), לונדון. \n \n \n \u2022 סותבי'ס, ניו יורק, 5 ביוני 2019, פריט 2. \n \n \n \n \n \n ספרות: \n \n \n \u2022 cecil roth, the great synagogue, london, 1690-1940 (published by e. goldston, london, 1950), online version (2003), pp. 17, 29, 61. \n \n \n \u2022 cecil roth, \"the membership of the great synagogue, london, to 1791\", miscellanies (jewish historical society of england, london), 6 (1962), pp. 177 (no. 19), 181, 184. \n \n \n \u2022 a.g. grimwade, \"anglo-jewish silver\", transactions (jewish historical society of england, london), 18 (1953-1955), pp. 113-125."},"estimateMax":100000,"lotNumber":"15","title":{"en":"pair of torah finials from the great synagogue of london \u2013 london, 1722 \u2013 probably by abraham lopes de oliveyra or william spackman \u2013 dedicatory inscription dated 1755","he":"זוג \"רימונים\" לספר תורה מבית הכנסת הגדול של לונדון \u2013 לונדון, 1722 \u2013 כנראה מעשה ידי אברהם לופז דה-אוליביירה או וויליאם ספקמן \u2013 כתובת הקדשה משנת תקט\"ו, 1755"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176722/view","tags":["judaica_ritualarticles","judaica_silveritems","judaica_all","judaica"],"directSalePrice":50000,"soldPrice":50000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:22.051Z","textCase":"lower","estimate":"$80,000 - $100,000","currency":"USD","id":176722,"estimateMin":80000},{"startPrice":15000,"sold":true,"images":["https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176723/001/001.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176723/002/002.jpg","https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/kedem/cloned-images/176723/003/003.jpg"],"soldDate":"2026-02-24","available":false,"description":{"en":"gold amulet case (\"shad-dai\"). [italy, 19th century]. \n \n \n gold, cast, repoussé and engraved (unmarked). \n \n \n two-sided gold amulet case. the top is surmounted by a canopy-shaped ornament, above which is a suspension ring. both sides of the case are identically decorated, with symmetrical patterns including rocailles, flowers and strings of beads. in addition to these ornaments, the front of the amulet features engraved representations of the tablets of the law and a seven-branched menorah, while the reverse is decorated with a priestly headdress and incense burner. the center of the front of the amulet features a removable lid, designed as a plain cartouche. \n \n \n italian amulet cases of this type were generally made of silver. gold amulet cases of this kind are particularly rare. originally, such cases were used to hold amulets that were folded and stored within their inner cavity; at times the amulets were written for a specific individual or for a particular purpose, and were replaced when the case passed into the possession of another person. over time, the cases themselves also came to be regarded as amulets. \n \n \n the present amulet case was handed down through several generations of the luzzatto family, an italian-ashkenazic jewish family originating from the town of san daniele del friuli, in the friuli-venezia giulia region of northeastern italy, between venice and trieste. notable members of the family include r. moshe chaim luzzatto (ramchal), shmuel david luzzatto (shadal), rachel luzzatto morpurgo, and many others \u2013 among the most important thinkers, writers and figures of italian jewry from the 16th century onward. \n \n \n for a similar gold amulet case, see: sotheby's, new york, december 17, 2008, lot 89. \n \n \n \n \n \n height: 10 cm. width: 8 cm. thickness: 1.5 cm. weight: 86.9 g. good condition. minor bends. several tiny old solder repairs. small crack to spherical ornament at base of suspension ring. \n \n \n \n \n \n provenance: luzzatto family, san daniele del friuli, italy.","he":"נרתיק זהב לקמע (\"ש-די\"). [איטליה, המאה ה-19]. \n \n \n זהב יצוק, רקוע וחקוק (אינו חתום). \n \n \n נרתיק דו-צדדי לקמע, עשוי זהב. בקצהו העליון עיטור דמוי חופה ומעליו טבעת לתלייה. שני צידי הקמע מקושטים באופן זהה, בדגמים סימטריים הכוללים רוקיות, פרחים ומחרוזות; נוסף על העיטורים הללו, בחזיתו מופיעים גם עיטורי לוחות הברית (חקוקים) ומנורה בעלת שבעה קנים, ובצדו האחורי עיטורי מצנפת כהונה וכלי לקטורת. במרכז הקמע (בחזית) מכסה נשלף, המעוצב כקרטוש חלק. \n \n \n נרתיקי קמעות איטלקיים בדגמים דומים נעשו על פי רוב מכסף. נרתיקים לקמע עשויים זהב מסוג זה הינם נדירים במיוחד. מלכתחילה שימשו נרתיקים כעין אלה לנשיאת קמעות אשר קופלו ואוחסנו בחללם הפנימי, לעתים נכתבו הקמעות לכבוד אדם מסוים או למען מטרה ספציפית, ואלה הוחלפו כאשר הנרתיק עבר לרשותו של אדם אחר; במרוצת הימים, גם הנרתיקים עצמם החלו לשמש כקמעות. \n \n \n הקמע שלפנינו עבר בירושה במשך מספר דורות במשפחת לוצאטו, משפחה יהודית-איטלקית-אשכנזית שמקורה בעיר סן דניאל דל פריולי (san daniele del friuli), במחוז פריוליה-ונציה ג'וליה, צפון-מזרח איטליה, בין ונציה לטריאסטה. עם בני המשפחה הידועים נמנים רבי משה חיים לוצאטו (רמח\"ל), שמואל דוד לוצאטו (שד\"ל), רחל לוצאטו מורפורגו, ורבים אחרים \u2013 מחשובי ההוגים, היוצרים ואנשי המעשה ביהדות איטליה מאז המאה ה-16. \n \n \n לקמע דומה עשוי זהב, ראו: סותבי'ס, ניו יורק, 17 בדצמבר 2008, מס' 89. \n \n \n \n \n \n גובה: 10 ס\"מ. רוחב: 8 ס\"מ. עובי: 1.5 ס\"מ. משקל: 86.9 גרם. מצב טוב. כיפופים קלים. מספר תיקוני הלחמה ישנים, זעירים. סדק קטן בעיטור הכדורי שבבסיס טבעת התלייה. \n \n \n \n \n \n מקור: משפחת לוצאטו, סן דניאל דל פריולי, איטליה."},"estimateMax":35000,"lotNumber":"16","title":{"en":"gold amulet case \u2013 italy, 19th century \u2013 luzzatto family, san daniele del friuli","he":"נרתיק זהב לקמע \u2013 איטליה, המאה ה-19 \u2013 משפחת לוצאטו, סן דניאל דל פריולי"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/69369/lot/176723/view","tags":["judaica_talismans","jewelry_gold","judaica_all","jewelry","judaica","jewelry_all"],"directSalePrice":15000,"soldPrice":32000,"lastUpdate":"2026-08-02T20:10:22.053Z","textCase":"lower","estimate":"$25,000 - $35,000","currency":"USD","id":176723,"estimateMin":25000}],"schema":"bidspirit-bots-feed/1","catalog":{"date":"2026-02-24","timedAuction":false,"liveAuctionDisabled":false,"type":"auction","catalogOnly":false,"number":"106","buyersPremiumPercent":25,"lotsCount":16,"currency":"USD","state":"ENDED","contentType":"ART","key":69369,"feedUrl":"https://tools-bots.bidspirit.com/services/bots/catalogs/kedem/69369","address":{"en":"8 Ramban St, Jerusalem.","he":"קדם מכירות פומביות - רמב\"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים"},"startPricesHidden":false,"aiDescriptionsCount":0,"unknownExactDate":false,"idInApp":547,"version":"2026-08-05_23-22-35","itemsPriceIncludesVat":false,"displayHours":{"en":"

Auction Preview<\/b><\/p> \n

Thursday February 19, 2026 12:00 - 20:00<\/span><\/p> \n

Sunday   February  22, 2026 12:00 - 20:00 <\/p> \n

Monday  February  23, 2026 12:00 - 20:00 <\/p> \n

Tuesday February  24, 2026 11:00 - 14:00<\/p> \n

Preview at other times can be arranged through our offices<\/b><\/span><\/p>","he":"

ימי תצוגה<\/b><\/p> \n

<\/p> \n

\n יום ה', ב' אדר, 19.02.26, 20:00 - 12:00<\/span> \n<\/div> \n
\n יום א', ה' אדר, 22.02.26, 20:00 - 12:00 \n<\/div> \n
\n יום ב', ו' אדר, 23.02.26,  20:00 - 12:00 \n<\/div> \n
\n יום ג', ז' אדר, 24.02.26,  14:00 - 11:00 \n<\/div> \n
\n תצוגה במועד אחר תתאפשר בתיאום מראש<\/b> \n<\/div> \n

<\/p>"},"url":"https://il.bidspirit.com/ui/catalog/auction/kedem/69369","aiDescriptions":"none","lastUpdate":"2026-08-05T23:22:35.381Z","name":{"en":"Incunabula and First Editions | Illuminated Manuscripts | Jewish Ceremonial Art","he":"אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים"},"soldPricesHidden":false,"time":"19:00","endTime":"2026-02-24T17:38:31.723Z"},"house":{"country":"IL","feedUrl":"https://tools-bots.bidspirit.com/services/bots/houses/kedem","code":"kedem","name":{"en":"Kedem","he":"קדם"},"region":"IL","url":"https://il.bidspirit.com/ui/houses/kedem"}}